ת"פ 190/03

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, סיכון חיי אדם בנתיב תנועה וחבלה מכוונת ברכב. כתב האישום הוגש בשל מעורבותו של הנאשם באירוע בו נדקר המתלונן על ידי אדם אחר, מובארק, שהגיע למקום עם הנאשם. המתלונן ועד ראייה העידו כי הנאשם נכח במקום ועמד מאחורי מובארק בעת הדקירה. הנאשם טען כי שהה במקום אחר והציג אליבי אשר סותר מאוחר יותר בהודעתו שלו במשטרה. השופט מצא את עדי התביעה אמינים וקיבל את גרסתם לאירועים. נקבע כי נוכחותו של הנאשם בזירה לא הייתה מקרית והיוותה ראיה לכאורה להשתתפותו בעבירות. השופט זיכה את הנאשם מהאישומים לפי סעיפים 329(א)(2)(1) ו-186 לחוק העונשין מחוסר ראיות לכוונה מיוחדת. עם זאת, הוא הורשע בעבירות לפי סעיפים 333 + 335(א)(1)(2), 332(3) ו-413ה הנוגעות לגרימת חבלה חמורה, סיכון חיים בנתיב תנועה והיזק בכוונה. הכרעת הדין של השופט התבססה על נוכחותו של הנאשם בזירה כמבצע משותף ותרומתו לעבירות. ההגנה ביקשה זמן ללמוד את הכרעת הדין לפני מתן גזר הדין, שנקבע למועד מאוחר יותר.