ת"א 28338-09-09

תקציר

פסק הדין מתייחס לקביעת פיצויים שישולמו לבעלי חלקות בקריית ביאליק, שאדמתם הופקעה על ידי החברה הנתבעת לצורך סלילת כביש עוקף. בבעלות התובעים שתי חלקות קרקע, שהיו מלבניות מוארכות ולא חלקו גבול משותף. חלקה 10 שטחה 16,667 מ"ר וחלקה 13 8,182 מ"ר. הפקעת החלקות הללו חילקה אותן לשני חלקים שאינם קשורים זה לזה. הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט הייתה גובה הפיצויים שישולמו לתובעים בגין הפקעה זו. התובעים טענו כי יש לפצות אותם על אובדן אדמתם, כמו גם הוצאות רכישת נדל"ן חלופי וחוסר תום הלב של הנתבע במהלך המשא ומתן. מנגד, טען הנתבע כי יש לחשב את הפיצוי על בסיס שווי השוק של הקרקע במועד ההפקעה. בית המשפט מינה שמאי משלו, אשר העריך את שווי השוק של הקרקע ב-45 דולר למ"ר במועד ההפקעה, שנמצא ביום 21.11.02. חוות דעתו של המומחה התקבלה, והוחלט כי יש לפצות את התובעים לפי שווי זה. בית המשפט פסק גם על הפיצוי המגיע לחלקות הנותרות, וקבע כי יש לפצות באופן מלא את חלקה המערבית של חלקה 10, ששטחה 607 מ"ר, ואילו את חלקה המזרחי של חלקה 13, ששטחו 1,724 מ"ר, יש לפצות בשיעור של 20%. בנוסף, קבע בית המשפט כי תביעת התובעים להוצאות נדל"ן חלופיות נעדרת שחר, שכן היא לא הועלתה בכתבי הטענות הראשונים ולא עוגנה בדין הקיים. השופטת גם דחתה את טענת התובעים לחוסר תום לב במשא ומתן, וקבעה כי הצעתו הנגדית של הנתבע במהלך המו"מ לא הייתה מחייבת. הנתבע חויב לשלם לתובעים את הסכומים שקבע שר התחבורה בהחלטתו, וכן פיצוי נוסף בגין יתרת החלקות בהתאם לערכן במועד הקובע. סכומים אלה יוצמדו למדד המחירים לצרכן מהמועד הקובע ועד למועד התשלום בפועל. לתובעים נפסקו הוצאות מופחתות בסך 10,000 ₪, והסכומים שישולמו להם יחולקו בהתאם ליחס הבעלות בקרקע.