ע"ע 31050-11-12

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פסק דין לטובת ארבעה משיבים שהועסקו על ידי המערערת כפועלי בניין בשכר יומי. בית הדין האזורי בתל אביב הורה למערערת לשלם לכל משיב זכאויות כספיות שונות הנובעות מהעסקתו ומפיטוריו לאחר מכן, לרבות פיצויי פיטורים, תשלומי תקופת הודעה מוקדמת, דמי הבראה ודמי חגים, בסך של כ-50,000 ש"ח. הרקע כרוך במחלוקת על נסיבות סיום עבודתם של המשיבים ושכר שלא שולם לכאורה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות המשיבים, והוביל לפסק דין זה. המערערת ערערה על פסק הדין וביקשה מבית המשפט המחוזי עיכוב ביצוע, אשר נדחתה, מה שהוביל לבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע. המערערת טוענת כי המשיבים, תושבי השטחים, לא ישיבו את הסכום שנפסק אם הערעור יתקבל, שכן הם מתגוררים מחוץ לישראל ללא נכסים כאן. מנגד, מתנגדים המשיבים לבקשה, בטענה כי טענותיה הכלליות של המערערת חסרות שחר וכי ניתן להשיב את כספם באמצעות שירות התעסוקה. עוד הם טוענים כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים. ההחלטה נענית חלקית לבקשה. השופט קובע כי ישיבת המשיבים ברשות הפלסטינית, כשלעצמה, אינה מהווה הצדקה לעיכוב ביצוע. דיני העבודה המגנים מזכים את המשיבים בזכויותיהם המוקנות, ועיכוב מימושן מחייב הצדקה מיוחדת. מאחר שהערעור עוסק בעיקר בקביעות עובדתיות, וההוצאות שנפסקו סבירות, אין סיבה לעכב את תשלום הזכאויות. עם זאת, השופטת מסכימה עם המערערת כי חישוב דמי החגים וההבראה ראוי להבהרה, וסיכויי ההצלחה בנקודה זו אינם אפסיים. לפיכך, הצו מעכב חלקית את ביצוע פסק הדין, ומחייב את המערערת לשלם למשיבים 65% מדמי החופשה וההבראה שנפסקו בתוך 14 יום, ואילו 35% הנותרים יעוכבו עד להתפתחויות נוספות בתיק. השופטת מדגישה כי עיכוב ביצוע חלקי זה מותנה בכך שהמערער יפקיד בבית המשפט את הסכום המעוכב הנוכחי. אם תנאי זה לא יתקיים, השהייה תהיה בטלה, ויש לבצע את פסק הדין כולו באופן מיידי. הוצאות הבקשה ייחשבו בפסיקת ההוצאות בערעור.