ת"א 67154-10-13

תקציר

המבקש והמשיב התווכחו על היקף ועלות שיקום המשיב לאחר תאונת דרכים בשנת 2010. הטענה המרכזית הייתה הגשת חוות דעת מטעם המשיב מטעם ד"ר אורי קרוך, אשר חרגה לכאורה מחוות דעתו של מומחה השיקום שמונה על ידי בית המשפט בנושא. בית המשפט הכיר בהבחנה בהלכה בין הוכחת צרכי השיקום לבין הוכחת הוצאותיהם. עוד הובהר כי קביעת הצרכים והטיפולים מצויה בסמכותו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט. המבקש ביקש לפסול את חוות דעתו של ד"ר קרוך, אך בית המשפט נקט גישה זהירה ותחת זאת הורה על מחיקת פרקים ופרטים ספציפיים החורגים מסמכותו של המומחה, לרבות התרשמותו האישית של המומחה וקביעותיו בענייני מומחיות. חריגות מסוימות נרשמו בחוות דעתו של ד"ר קוך בנוגע להוצאות דיור, טיפולים, פעילות גופנית וסיוע לצד שלישי, שבית המשפט הורה למחוק או לתקן. יצוין, כי בא כוח המשיב הסכים כי ד"ר קוך חרג מסמכותו בקביעת מנגנון ישיבה באסלה. בית המשפט הגיע למסקנה כי חוות דעתו של ד"ר קוך יכולה להישאר בתיק לאחר תיקונים, ולמבקש ניתנה חופשה להגיש חוות דעת נגדית בתוך 45 יום. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים, ונושא ההוצאות יטופל בסיום ההליך.