ת"א 1799/07

תקציר

השופט מצא כי התביעות לפיצוי בגין ברושים, מחסן וציוד השקיה התקבלו. עם זאת, התביעה לאובדן יבול בשווי שנה נדחתה בנימוק שלא הוכחה דיה. התובעים פוצו בגין עקירת הפרדס באמצעות לוחות האיזון. קיומו של מחסן בשטח הפרדס ניכר ושוויו הוערך בכ-2,700 ש"ח, ותכולתו הוערכה בכ-2,000 ש"ח נוספים. שווי מערכת ההשקיה נקבע על 7,150 שקל, ועקירת ברושים פוצתה ב-11,700 שקל. באשר לתביעה העיקרית לאובדן גידולי האתרוג, קבע השופט כי הנתבעים, שביצעו עבודות תשתית, לא היו מנועים מלהכחיש את קיומו של נזק למרות שהודו באחריות. השופטת קיבלה את טענת הנתבעים כי ניתן היה לבצע את אותן עבודות החל מחודש מרץ 2001 ואילך, על פי תכנית שהתובעים לא התנגדו לה, ולכן לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הנתבעים גרמו לאובדן יבולים עתידיים הצפוי בספטמבר 2001. יתר על כן, השופטת לא שוכנעה כי התובעים לא פוצו בגין הפרדס באמצעות טבלאות האיזון. לפיכך, נדחתה התביעה לאובדן יבול. למרות הפער הגדול בין התביעה לבין הסכום שנפסק, השופט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו, בהתחשב בנסיבות המקרה. השופטת הורתה לנתבעים לשלם לתובעים 23,550 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.12.00 ועד למועד התשלום בפועל. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 25/07/2010.