ת"א 3013/09

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה שהגישו התובעים בנוגע ל-52 חלקות קרקע באזור בית חנינא-רמות, רובן בגוש 30617, וחלקה אחת בגוש 30618. אדמות אלה היו בשליטה ירדנית לפני מלחמת ששת הימים. התובעים מבקשים שבית המשפט יכיר בזכותם להירשם כבעלים של חלקות אלה, תוך התחקות אחר תביעתם לרכישות שביצע ח'מיס אחמד עבד אלנבי ואדי בשנות החמישים והשישים. עם זאת, הפרקליטות הגישה בקשה לדחייה על הסף, תוך הצגת שלוש טענות עיקריות. ראשית, הם מערערים על תוקפו של ייפוי הכוח העומד בבסיס טענת התובע, וטוענים כי אין לו תוקף משפטי בשל חוק ירדני הקובע מגבלה של חמש שנים על תוקפו. התובעים טוענים מנגד כי הוראה זו היא פרוצדורלית ואינה פוסלת את תביעתם כשלעצמה. שנית, טוענת הפרקליטות כי מרבית החלקות עברו הליכי התנחלות תחת השלטון הירדני, ופתיחת התנחלויות אלה מותרת רק במקרים מצומצמים שלא הוזכרו בתביעת התובע. התובעים משיבים בטענה כי חוק המקרקעין הישראלי אינו חל רטרואקטיבית על התנחלויות אלה וכי יש לבחון את הליכי ההתנחלות הירדניים. עוד הם טוענים כי יש להם זכות שוויונית בקרקעות, וכי ניתן לפתוח מחדש את היישוב בשל רישום כוזב. בית המשפט פוסק לטובת הפרקליטות בנקודה זו, אך מתיר לתובעים לתקן את תביעתם כך שתציין במפורש את טענת המרמה. לבסוף, הפרקליטות טוענת כי הנכסים הם נכסי נפקדים, אך בית המשפט אינו מוצא טעם בטענה זו, במיוחד כאשר הנושא תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון. בקשת דחייה נוספת של נתבע פרטי, המבוססת על זיוף לכאורה של מסמך, תידון בהמשך. בית המשפט דוחה את הטיעון הראשון והשלישי של הפרקליטות אך מקבל את השני, ומאפשר לתובעים לתקן את תביעתם. התובעים נדרשים להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 30 יום, והנתבעים יגיבו בהתאם. התובעים נדרשים גם לשלם לפרקליטות ולנתבעים אחרים הוצאות.