מ"ת 55161-09-20

תקציר

הכרעת הדין דנה בקבילות הראיות בעניינם של שני נאשמים בעבירות נשק. השופט קובע כי התביעה הציגה ראיות מספיקות לכאורה כדי להמשיך בתיק. באשר לאישום הראשון, מציינת השופטת כי בעוד שדבריו של נאשם 3 מכילים אי דיוקים מסוימים, יש בהם גם אינדיקציה משמעותית של אמת. ההגנה טענה כי אמירות אלה היו התרברבויות בלבד, אך השופט מצא כי ההפללה הייתה ספונטנית והכילה פרטים שלא היו ידועים לציבור, מה שמקנה להם אמינות. יתר על כן, ניתן לייחס חלק מאי הדיוקים להגזמה ואין בהם כדי לגרוע מהאמינות הכוללת של ההצהרות. עוד קובע השופט כי הודעותיו של נאשם 3 והנסיבות בהן נאמרו מספקות תמיכה ראייתית מספקת, לרבות הפללה עצמית והפללת נאשם 4. האישום השני נגד נאשם 4 מתייחס לעסקת נשק לכאורה. עניינה של התביעה מסתמך על שיחת טלפון מוקלטת בין נאשם 4 לאדם אחר, אותה מפרש השופט כמתייחסת לרכישת נשק. תוכן השיחה, יחד עם חוסר ההסבר של נאשם 4, מובילים את השופט למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה התומכות באישום. עם זאת, השופט נוקט משנה זהירות בהערכת הראיות, במיוחד בהתחשב באופי הלא מושלם של ההקלטות והתמלילים. עם זאת, השופט קובע כי ראיות התביעה, אף שאינן מיטביות, מוצקות דיין כדי להצדיק את מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. הדיון נקבע למועד מאוחר יותר.