בר"מ 9138/10

תקציר

הבקשות המונחות בפני בית המשפט מבקשות לערער על סיווג אזורים בבתי אבות כ"מגורים" על ידי בתי המשפט לעניינים מנהליים. מוצגים שני טיעונים עיקריים. הראשונה טוענת כי אין לסווג את חדרי המגורים כמגורים, שכן הם אינם נחשבים ליחידות עצמאיות עם מטבחונים. הטיעון השני מתמקד בסיווג הפנימי של אזורים אחרים בתוך בתי האבות, וטוען כי יש לסווגם כ"בית אבות" ולא כ"מגורים". עם זאת, הרכב השופטים, לאחר שיקול דעת מעמיק, החליט שלא לתת רשות ערעור במקרים אלה. הם מקיימים את פסיקות בתי המשפט הקודמים, תוך שמירה על התקדים הקבוע בפרשת אחוזת ראשונים, המסווג שטחים סמוכים לדירות מגורים כבנייני מגורים. השופטים מדגישים כי אין צורך לסטות מפסיקה זו או לפרש אותה אחרת במקרים אלה. עוד הם מדגישים כי סיווג האזורים הספציפיים צריך להתבסס על השימוש המעשי בהם ועל הפעילות היומיומית של הדיירים, שעשויה לכלול מטבחים וחדרי אוכל משותפים. עוד מציינים השופטים כי מדובר בעניינים שמוטב להותיר לשיקול דעתן של הרשויות המקומיות וכי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. לפיכך, בקשות רשות הערעור נדחות, והמבקשים נדרשים לשלם אגרה בסך 10,000 ₪ למשיבים בכל מקרה. החלטה זו הינה סופית וניתנה ביום 13.6.2013.