סע"ש 53765-03-19

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו להטבות תעסוקה שונות. הנתבעות הן חברת בנייה ואחד מחתני בעלי המניות שלה, אשר הוכח גם כמנהלה הישיר של התובעת. התובע טען כי עבד אצל הנתבעות ממאי 2017 עד דצמבר 2018, אך הצליח להוכיח עבודה רק מיוני 2017 עד ספטמבר 2018. התובע עבד באתרי הבנייה השונים של הנתבעים, לרבות ביתו הפרטי של החתן. התובע לא קיבל הודעה מוקדמת לעובד, תלושי שכר או תנאים סוציאליים שונים להם היה זכאי על פי חוק. השופטת פסקה לטובת התובע ופסקה לו פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת ותלושי שכר לעובד. התובע היה זכאי גם להפרשות לפנסיה ולפיצויים, אותם לא שילמו הנתבעים. מאחר שהנתבעים לא הפרישו לקרן פנסיה, נפסקו לתובע 20,740 ₪, שיופקדו על שמו בהתאם לחוק עובדים זרים. במידה ולא ניתן יהיה להפקיד סכום זה, ישולם לתובע פיצוי כספי בסך 16,981 ₪ במקומו. עוד קבעה השופטת כי לתובעת מגיעים 7,750 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת לפיטורים על ידי הנתבעים, 2,500 ₪ כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, 11,400 ₪ כדמי חופשה, 6,000 ₪ כדמי חגים, 3,402 ₪ כדמי הבראה ו-20,253 ₪ כגמול שעות נוספות. השופט הורה לנאשמים לשלם סכומים אלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בתוך 30 יום. כן חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות התובעת, בסך 10,000 ₪. התביעה נגד חברת הבנייה נדחתה, והחתן, שהציג הצהרות כוזבות במהלך המשפט, חויב לשאת בהוצאות. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מקבלתו.