מ"ח 5527/23

תקציר

הבקשה למשפט חוזר בתיק הנוגע לעבירות על חוק התכנון והבנייה נדחתה. המבקש הורשע על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה בשנת 2020 בגין בנייה בלתי חוקית ושימוש בקרקע, שיועדה במקור לשימוש ציבורי, ללא ההיתרים הנדרשים. הרשעתו התבססה על בניית סככות וגדר ללא היתר, ובית המשפט לא מצא די ראיות כדי להוכיח שהשימוש בקרקע נועד לכביש, ובכך שינה את האישומים הספציפיים אך אישר את אי חוקיות הבנייה. ערעורו הבא של המבקש להארכת תקופת הערעור נדחה בשל היעדר נימוקים מהותיים וסיכויי הצלחה נמוכים, אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי. למרות הדיווח על ציות לצו ההריסה, עלו טענות נוספות בדבר דיירות מוגנת, שנתמכו במסמכים מזויפים לכאורה. טענה זו בוטלה בהבהרה של עמידר כי לא קיים הסכם ניהול כזה לגבי הנכס המדובר. המבקש טען למשפט חוזר תוך הסתמכות על ראיות חדשות ממכתב עמידר, שנטען כי הן מוכיחות אכלוס כדין ללא צורך בהיתרים. עם זאת, ראיות אלה נמצאו לא רלוונטיות מכיוון שהנכס המדובר היה שונה מהשטח נשוא צו ההריסה. בנוסף, השיהוי במימוש צו ההריסה ערער עוד יותר את עמדתו של המבקש. לפיכך, בית המשפט לא הגיע למסקנה של עילה למשפט חוזר על פי אמות המידה המשפטיות שצוינו, תוך מתן עדיפות לסופיות ההחלטות ודחה את הבקשה, תוך ביטול האיסור הזמני על הריסה.