ת"א 34691-11-16

תקציר

התובע, שברשותו מספר מחסנים, הגיש תביעה כנגד הנתבעים בבקשה לבסס את זכותו במחסנים וברכוש המשותף האמורים. הנתבעים טוענים ההפך, כי המחסנים נמכרו להם על ידי התובעת. השופט פוסק לטובת הנתבעים, וקובע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לבסס את טענתו. מהראיות עולה כי גרסת הנאשמים לאירועים סבירה וסבירה יותר. השופט מדגיש מספר נימוקים להחלטתו. ראשית, התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת זכויותיו במחסנים וברכוש המשותף, ועדותו של עדו, מר קניג, נמצאה מוטה ולא אמינה. שנית, התנהלותו של בא כוח התובעת, מר קניג, במהלך הליך המכירה הייתה בלתי תקינה והתאפיינה בהיעדר תיעוד והתחייבויות חוזיות. לעומת זאת, עדויות הנאשמים, יחד עם עדויות עדים נוספים, היו אמינות יותר ותמכו ברעיון שהמחסנים אכן נמכרו להם. שלישית, הסתמכותה של התובעת על חוזים מסוימים לביטול הסכמים קודמים לא התקבלה על ידי בית המשפט, במיוחד נוכח התנהלותו המפוקפקת של מר קניג. זאת ועוד, החלטת התובע שלא להעיד בבית המשפט, לצד ההסברים הלקויים שהציעו באי כוחו, פועלת לרעתו. עוד מציינת השופטת כי התנהגות הנאשמים הותירה מקום לשיפור, בעיקר בכל הנוגע לחתימה על הסכמים רשמיים ודוחות מס, אך אין בכך כדי לשנות את הנוף הראייתי הכולל. בהתחשב בכך שהתובע לא הצליח לבסס את זכויותיו בנכסים המדוברים, השופט מחליט לדחות את התביעה ולפסוק כי על כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות.