ע"א 9585/11

תקציר

בית המשפט המחוזי מרכז לוד דחה תחילה בקשה לתביעה ייצוגית בשל התיישנות, מה שהוביל לערעור. לפני טיעונים בעל-פה, הסכימו המערערת והמשיבה לדחות את הערעור, תוך ויתור על פסיקת הוצאות. בהמשך התצהיר נחשפו הסכמות נוספות, ובהן הסכמת המערער שלא להגיש מחדש את התובענה הייצוגית ודחיית תביעה אישית שהגישה אשת המערער, כאשר המשיב שילם להם 700,000 ₪. בית המשפט דן בשאלה האם הסכם זה מהווה נסיגה מהתביעה הייצוגית, המחייבת גילוי של כל ההטבות שהתקבלו. בית המשפט הדגיש את הצורך בשקיפות ובהקפדה על תקנות, במיוחד כאשר הסכמים כאלה כרוכים בהטבות שלא פורסמו. למרות שבתחילה לא היה תצהיר המפרט הטבות אלה, צוין כי השמטה זו הייתה מקרית. בית המשפט לא מצא סיבה לדחות את הבקשה לאחר שהבין את מלוא היקפם של ההסכמים, והכיר בכך שסיכויי הערעור קלושים בהתחשב במקרים דומים. כתוצאה מכך, הערעור נדחה ללא הוצאות נוספות, אך שני הצדדים חויבו לשלם 10,000 שקל כל אחד לאוצר המדינה בשל בעיות פרוצדורליות.