ע"ע 4390-01-24

תקציר

הערעור הובא כדי לקבוע האם התקיימו יחסי עבודה בין המערערת לבין המשיב, ואם כן, לחשב את שכרה של המערערת. בית הדין הגיע למסקנה כי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים בהתבסס על מספר גורמים. ראשית, המערערת פעלה באופן עצמאי ולא השתלבה במערכת הארגונית של המשיב. המערער עבד באופן עצמאי והשתמש בציודו שלו, בעוד שעבודתו לא הייתה מפוקחת ישירות על ידי המשיב. שנית, המערער ניהל עסק משלו, אשר נתן שירותים ללקוחות נוספים מלבד המשיב, והעסק לא הוקם עבור המשיב בלבד. שלישית, המערער הציג עצמו כקבלן עצמאי בפני המשיב, עובדו ורשויות המדינה. לבסוף, מצא בית המשפט כי התמורה החוזית ששולמה למערער גבוהה מהשכר שהיה משתלם לו היה עובד של המשיב. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 10,000 ₪. כל חברי הפאנל הסכימו עם ההחלטה.