ע"א 2975/04

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך רישום מקרקעין בין המערערים, שרכשו חנויות בקריית שמונה, לבין עורכי הדין של המשיבים שהיו אחראים לרישום המערערים כבעלים. המערערים ביקשו לחייב את המשיבים לפצות אותם בגין הוצאות שנגרמו להם בניסיונותיהם לרשום את זכויותיהם באופן עצמאי. התיק נדון תחילה בבית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן הועבר לבית משפט השלום. הצדדים הגיעו להסכמה, אך המשיבים סירבו להסכים לשיטת פשרה, מה שהוביל את המערערים לדחות את ההסכם כולו. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה לפסילת בית המשפט, תוך הסתמכות על תיק בוררות קודם שבו היו מעורבים השופט צרפתי והמשיב מס' 1. בית המשפט נעתר לבקשה למרות שדחה את הטענות כחסרות בסיס ופירש אותן כהתקפות אישיות. המערערים ערערו על החלטה זו, אך הערעור נדחה. השופט, שחש תרעומת על התנהלות המשיבים, החליט לפסול את עצמו, ולמרות חוסר הצדק בבקשת הפסילה הראשונית, הערעור נדחה בשל רחשי לבו של השופט. גורמים מרכזיים כוללים את תחושותיו הסובייקטיביות של המשיב, השיהוי בהגשת הבקשה וחובת בית המשפט להמשיך ולשבת. הדבר הוביל לדחיית הערעור, ובכך חיזק את החלטת הערכאה הנמוכה יותר בדבר פסילה.