ע"א 4256/91

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לשני ערעורים הנובעים מתביעת פיצויים אזרחית שהגיש אדם שנפגע מכלבם של המשיבים רחל ומרדכי בורסקי. מבטחת משפחת בורסקי, אררט חברה לביטוח והנפגע ערערו שתיהן על החלטת בית המשפט המחוזי. המבטחת טענה כי אין להטיל עליה אחריות למלוא סכום הפיצוי שנפסק, שכן היא מוגבלת על ידי הפוליסה שהנפיקה לבני הזוג בורסקי. הפוליסה כללה סוגים שונים של ביטוחים, בגבולות משתנים, והמבטחת טענה כי רק אחריותם של עובדי המבוטח אינה מכסה. בית המשפט העליון חלק על פרשנותו של בית המשפט המחוזי לפוליסה וקבע כי גם על אחריותם של המבוטחים ובני משפחותיהם חלה אותה מגבלה. לפיכך, אחריותה של המבטחת הוגבלה לסכום בשקלים השווה ל-5,000 דולר בעת האירוע. הנפגע ערער על הפיצוי הנמוך שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון הסכים איתו חלקית. נפסק כי יש לחשב את הפיצוי על בסיס הנכות התפקודית שנגרמה עקב הפגיעה, אשר נאמדה בכ-20% משכרו הממוצע של התובע לאחר התאונה. פסק הדין תוקן כך שישקף הפסד כושר השתכרות חודשי בסך 1,020 שקל, ונפסקו 20,000 ש"ח נוספים בגין הוצאות נסיעה מוגדלות. בסיכומו של דבר, ערעורה של המבטחת התקבל באופן חלקי, והחבות שחבה בה צומצמה. גם ערעורו של הנפגע התקבל באופן חלקי, מה שהוביל להגדלת סכום הפיצוי שנפסק. בני הזוג בורסקי חויבו לשלם למבטחת ולנפגע סכומים בהתאמה בשכר טרחת עורך דין.