פר"ק 39470-04-13

תקציר

בית המשפט אינו מחליף בדרך כלל את שיקול דעתו של פקיד חדלות פירעון, אלא מתערב רק אם נפלו טעויות בהחלטותיו. נטל ההוכחה להכרה בתביעות נושים מוטל על הנושה, אשר חייב לספק תביעה מנומקת ושלמה עם ראיות תומכות. במקרה דנן, המערערים לא הביאו ראיות מספיקות למרבית טענותיהם, ועל כן דחה אותן בית המשפט. באשר לתביעת הפיצוי בגין איחור של דיירים בקבלת דירותיהם, קיבל בית המשפט באופן חלקי את הערעור. בגין פרויקט הר חומה זכאית המערערת לפיצוי בגין נזקים ממשיים שנגרמו על ידי החברה, אך הסכום שהביאו ראיות נמוך מהסכום הנתבע. בגין פרויקט פסגת זאב זכאית המערערת לאחד משני סכומים: 882,352 ש"ח בתוספת חלק יחסי מהחיובים מפסקי דין תלויים ועומדים, או סכום פיצוי מוסכם בגין 11 חודשי איחור, שהוא 2,852,700 ש"ח. הואיל והמערערת נושאת באחריות לחלק מהעיכובים, ולא ברור כמה מהם נגרמו על ידי החברה, יוערך הפיצוי שיוכר כהוצאות הבראה ברבע מהסכום המלא. הערעור לתשלום לקבלני משנה נדחה מאחר שהמערערת לא הביאה ראיות מספיקות להוצאות מוצדקות, והנאמן הזהיר מפני צורת עבודה זו. יתר התביעות בגין הוצאות ביטחון, איחור בהחזרת ערבויות, הוצאות ניהול ועוד נדחו אף הן בשל חוסר ראיות או ליקויים אחרים בטיעוני המערערת. ככלל, נדחו מרבית רכיבי הערעור, למעט הפיצוי בגין עיכובי דיירים, שהתקבל בחלקו. לא יהיה צו להוצאות, וההחלטה ניתנה בהעדר שני הצדדים.