רע"א 6819/15

תקציר

במקרה זה, בקשת רשות הערעור נדחתה בעיקר בשל שיהוי ניכר בהגשתה, שנתפס כחוסר תום לב. בית המשפט הכיר במורכבות הכרוכה בהחלת השתק החברה, במיוחד כאשר קיים "ממצא מזיק" – תרחיש שבו פסק דין שניתן לטובת צד יכול לכלול גם ממצאים הפוגעים באותו צד. בית המשפט ציין כאן את הקושי הכפול ביישום השתק החברה וציטט מקרים המחזקים כי לממצאים כאלה לא צריכות להיות השלכות עתידיות אם הם אינם חיוניים לפסק הדין. אף שבית המשפט הכיר בייחודו של המצב – כאשר פסק הדין הראשוני נועד לדון במחלוקות באופן מקיף – הוא הדגיש כי קביעות אלה אינן עומדות בקריטריוני הצורך הנוקשים הנדרשים לתחולת השתק החברה. המסגרת הפרוצדורלית דרשה הגשה מהירה של ערעורים, במיוחד כאשר החלטות ביניים משפיעות על המשך ההליכים, כדי למנוע עיכובים מיותרים. הערעור נדחה בשל הימנעותם של המבקשים מלפעול במהירות ולהודיע על כך לבית המשפט, דבר שגרם לביטולים ולעיכובים בהליכים. בית המשפט הדגיש את תום הלב הפרוצדורלי, והדגיש כי כלים פרוצדורליים אינם צריכים לעכב פרויקטים שלא לצורך, כמו במקרה זה, הסובבים סביב סכסוך לפי חוק פינוי בינוי הנוגע לעסקאות פינוי ופינוי. השיהוי היה משמעותי ולא מוצדק, מה גם שבהליכים המתמשכים כבר חלו עיכובים משמעותיים. כל אחד מהשופטים, בהסכמת השופט סולברג, הציע כי די בהתייחסות לטענות אלה בערעור על פסק הדין הסופי ללא התערבות מוקדמת בעניינים מורכבים. לפיכך הוחלט לדחות את רשות הערעור, לעודד את המשך ההליכים בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי ולאפשר ערעור רק לאחר פסק דין סופי.