ע"פ 6975-05-09

תקציר

המערערים הורשעו על ידי בית משפט קמא במספר עבירות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: החוק), בכך שלא סיפקו מוצרים לצרכנים שהזמינו ושילמו עבורם באמצעות אתר האינטרנט של המערערת מס' 1, ששימש כקניון אלקטרוני, ובכך שלא החזירו את הכסף לצרכנים שביטלו את העסקאות. המערער מס' 3 היה הבעלים והמנהל של שני המערערים האחרים. עיקר טענותיהם של המערערים היו כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי אין להם מלאי ולכן הטעה את הצרכנים, כי החוק אינו מחייב קיומו של מלאי בעסקת "מכירה מרחוק", וכי הכספים שלא הוחזרו לצרכנים עוכבו על ידי חברות כרטיסי האשראי ולא על ידי המערערים. לטענת המערערים, המשיב כשל בחקירת התנהלותן של חברות כרטיסי האשראי והדבר היווה כשל חקירתי שפגע בהגנה. עוד טענו המערערים כי ביטול העסקאות לא נעשה בהתאם לחוק וכי שגה בית משפט קמא בקביעת העונש. המשיב טען כי פסק דינו של בית משפט קמא היה נכון וכי העונש היה הולם. השופט סטולר קבע כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי המערערים נדרשו להחזיק מלאי ועל כן הרשיע אותם בעבירת המרמה, וזיכה אותם מהעבירה של אי ניהול מלאי. לדבריו, על העוסק לגלות את כמות הסחורה במלאי, גם בעסקת "מכירה מרחוק", אך רשאי לציין כי הכמות שברשותו היא אפס. אשר לטענת הכשל החקירתי, קבע כי יש לדחות את טענות המערערים בעניין זה, וכך גם לגבי טענות המערערים בדבר ביטול העסקאות והשבת הכספים למתלוננים. הוא מצא כי בעיותיו האישיות של המערער הובילו לחוסר יכולתו לספק את המוצרים לצרכנים וכי מדובר בעבירות של אחריות קפידה, אך בנסיבות העניין לא ניתן לומר כי לא הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות. עם זאת, יש להפחית את העונש שהוטל על המערערים. השופט טל צירף את חוות דעתו לחוות דעתו של השופט סטולר בדבר קבלת הערעור וזיכוי המערערים מהעבירה של אי ניהול מלאי, וכן בדבר דחיית הערעור ביחס לעבירות האחרות. הוא הוסיף כי אופן מתן גזר הדין של בית משפט קמא היה חריג ביותר ובלתי ראוי. עם זאת, בהתחשב בנסיבות, הוא הסכים להקל בעונש כפי שהציע השופט סטולר. השופט פינקלשטיין הסכים עם פסק דינו היסודי והמנומק של השופט סטולר ועם דברי השופט טל. לאור כל האמור לעיל, הערעור התקבל בחלקו והמערערים זוכו מהעבירה של אי שמירת מלאי. המערערים הורשעו ביתר העבירות המיוחסות להם ונגזרו עליהם כדלקמן: קנס של 10,000 ₪ כל אחד למערערים 1 ו-2, וקנס של 40,000 ₪ או 40 ימי מאסר במקום המערער מס' 3. בנוסף, ירצה המערער מס' 3 שלושה חודשי מאסר עם עבודות שירות, ושישה חודשי מאסר אם יבצע את העבירה שוב בתוך שנתיים. כן יחתמו המערערים על התחייבות בסך 150,000 ₪ כי לא יבצעו את העבירות בהן הורשעו בתוך שנתיים, ואם המערער מס' 3 לא יחתום על ההתחייבות, ייגזר עליו מאסר שבעה ימים.