בש"פ 5537/05

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליכים נגדו. המערער מואשם במספר עבירות אלימות, לרבות כניסה לבית שכנתו, תקיפתה ואחרים, וכן אי נקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה הנשקפת מכלביו. הערכאה הנמוכה יותר הורתה תחילה על מעצרו ללא חלופה, אך מאוחר יותר נעתרה לבקשה לעיון חוזר והחליטה על מעצר בית במוסד צד שלישי. התביעה ערערה על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי פסק לטובתם, בנימוק של המסוכנות הנשקפת מהמערער. ההגנה ערערה על החלטה זו וטענה כי קיימות סתירות בחומר הראיות וכי יש לבחון פתרון חלופי. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, מצאה ראיות מספיקות לאישומים והסכימה כי המערער היווה סכנה לציבור. השופט הדגיש כי עברו הפלילי של המערער, דיווחי אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ואופי העבירות הנטענות תומכים כולם בהחלטה לעצור אותו בלית ברירה. יתר על כן, השופט קבע כי החלופה המוצעת, מוסד גמילה מסמים, אינה מתאימה במקרה זה, שכן אין די ראיות לשימוש בסמים של המערער, וכי החלטה כזו צריכה להישמר ככלל לשלב גזר הדין. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר עד תום משפטו.