בש"א 2675/08

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. המבקשים, שהם הנתבעים בתביעה העיקרית, ביקשו לשנות צו עיקול זמני על דירה שהוטל בשנת 2003, כדי להבטיח תביעה בסך של כ-3.1 מיליון שקל על ידי 21 תובעים, שרכשו מהמבקשים דירות עם ליקויי בנייה. המבקשים טענו כי חלו שינויי נסיבות המצדיקים את השינוי: מספר התובעים פחת, חלק מהתובעים מכרו את דירותיהם, וחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט העריכה את הליקויים ב-700,000 ₪. לטענת המבקשים, יש להמיר את העיקול לעיקול כספי, בסך 350,000 ₪, ולבטלו מהדירה שנמכרה. המשיבים התנגדו לבקשה. בית המשפט קבע כי המבקשים לא הוכיחו את שינויי הנסיבות הנטענים, וכי לא הוכח כי פחת סכום הפגמים. כמו כן, הפחתת מספר התובעים לא הצדיקה הפחתת סכום העיקול, שכן התביעה תוקנה כך שישולם סכום הליקויים הכולל לצורך תיקונם. מכירת הדירות לא הצדיקה את ביטול העיקול, שכן המבקשים היו מודעים לכך, והרוכשים רכשו את הדירה בידיעה שהיא מעוקלת. המרת העיקול בכסף נדחתה מאחר שלא עמדה בדרישה שהחלופה תהיה טובה לא פחות מהעיקול הקיים. טענות המבקשים בנוגע לניהול עסקיהם היו עמומות ולא משכנעות. לפיכך, הבקשה לביטול או שינוי העיקול נדחתה. המבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪.