LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 43837-05-24

גזר דין שלום עכו

📋
מספר הליך43837-05-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך2 ביולי 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזעכו
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. כאיד עאסלה
👨‍⚖️
שופטיםענבל הוכמן-אמויאל

תקציר

בטח, להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של גזר הדין – מדינת ישראל נ' עאסלה (ת"פ 43837-05-24)** **מבוא** גזר דין זה עוסק בשני תיקים שצורפו, אשר כללו עבירות של הסגת גבול, התפרצות למגורים וגניבה. הנאשם, עאסלה, הודה באישומים, ובית המשפט נדרש לקבוע את עונשו תוך התחשבות במכלול הנסיבות, לרבות עברו הפלילי, תסקירי שירות המבחן, טיעוני הצדדים והפסיקה הרלוונטית. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **עקרון היחס ההולם (סעיף 40ב' לחוק העונשין):** בית המשפט הדגיש כי העיקרון המנחה בענישה הוא קיום יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבותיו, ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שיוטל עליו. עיקרון זה הוא אבן יסוד בדיני העונשין ונועד להבטיח ענישה מידתית והוגנת. 2. **קביעת מתחם הענישה (סעיפים 40ג', 40ט', 40יא' לחוק העונשין):** * **ערכים מוגנים:** בית המשפט פירט את הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, כגון קניין הפרט, פרטיות, תחושת ביטחון פיזית ונפשית, וכבודו. ההדגשה על הפגיעה בתחושת הביטחון האישי, במיוחד בעבירות התפרצות למגורים, שבהן הבית אמור להיות המבצר המוגן ביותר, משקפת את חומרת הפגיעה. * **מידת הפגיעה:** נלקחה בחשבון חומרת הפגיעה, כאשר עבירת ההתפרצות למגורים נתפסת כפגיעה ב"לב חירותו של כל אדם". * **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט סקר פסיקה רלוונטית (רע"פ 326-23, רע"פ 4789-22, ע"פ 56652-11-12, ועוד) על מנת לקבוע את מתחמי הענישה הנהוגים בעבירות דומות, תוך התחשבות בפרמטרים כמו אופי ההתפרצות, שווי הרכוש שנגנב, והאם היתה פגיעה או נוכחות של בני אדם בבית. * **נסיבות ביצוע העבירה:** נלקחו בחשבון נסיבות ספציפיות כמו ביצוע העבירות במשותף עם אחר, גניבת סכום כסף משמעותי, והסיכון הפוטנציאלי שנגרם לביטחון הדיירים. * **נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:** כאן נכללים גילו הצעיר של הנאשם, הודאתו בהזדמנות הראשונה, חלוף הזמן מביצוע העבירות, מצבו המשפחתי, והעובדה שהנאשם השתלב בעבודה. 3. **ריבוי עבירות (סעיף 40יג' לחוק העונשין):** בית המשפט בחן האם יש לקבוע מתחם עונש אחד לכל העבירות או מתחמים נפרדים. נקבע כי יש לראות כל כתב אישום כ"אירוע" נפרד, אך בסופו של דבר, ובהתאם לסעיף 40יג(ב), נקבע מתחם עונש הולם אחד למכלול העבירות, דבר המעיד על גישה הוליסטית של בית המשפט לענישה במקרה של ריבוי עבירות. הדבר נועד למנוע "פיצול" של העונש באופן שאינו הולם את חומרת המעשים הכוללת. 4. **עבודות שירות:** הנאשם הופנה לבחינת התאמה לעבודות שירות, אך לא נמצא כשיר. בית המשפט התייחס לכך בהכרעתו, תוך שהוא מציין שמאסר בפועל קשה יותר מריצוי עונש בעבודות שירות, וכי קיימת גמישות בקביעת אורך המאסר ודרך ריצויו. **חידושים ודגשים משפטיים** 1. **הבחנה בין "אירועים" וקביעת מתחם עונש כולל:** על אף שהיה מדובר בשלוש עבירות שבוצעו במועדים שונים, בית המשפט בחר לקבוע מתחם ענישה כולל (10-24 חודשי מאסר בפועל) ולא מתחמים נפרדים לכל אירוע, תוך שהוא מסתמך על מבחן "הקשר ההדוק" ועל הוראות חוק העונשין. גישה זו מאפשרת לתת משקל הולם לריבוי המעשים בתוך מתחם אחד, תוך שמירה על העיקרון הכללי של קביעת מתחמים נפרדים לפי "אירועים". 2. **התייחסות לעבר פלילי מאוחר:** בית המשפט נתן משקל מועט להרשעותיו המאוחרות של הנאשם (משנת 2024 ו-2023), למרות שהן מעידות על דפוס חוזר של עבירות רכוש. עם זאת, הוא ציין שהן לומדות על כך שהנאשם שב ומבצע עבירות רכוש עוד מקטין. גישה זו משקפת את העיקרון כי יש להתחשב בעיקר בעבירות שבוצעו לפני האירועים הנדונים, אך אין להתעלם מהן לחלוטין. 3. **התחשבות ב"בגיר צעיר":** בית המשפט הדגיש את גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות (מעט אחרי גיל 18 ועוד בגיל 20). התייחסות זו ל"בגיר צעיר" מהווה עקרון משפטי מוכר, המצדיק התחשבות מופחתת בחומרת העונש, בשל פוטנציאל השיקום ופחות מפותחתו הקוגניטיבית והרגשית. 4. **גזירת עונש בחלקו התחתון של המתחם:** לאור חלוף הזמן, גילו הצעיר של הנאשם, והודאתו, בית המשפט החליט לגזור עונש בחלקו התחתון של המתחם שנקבע. הדבר מהווה דוגמה למימוש עקרון התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. 5. **החלטה על מאסר בפועל במקום עבודות שירות:** למרות שהנאשם לא נמצא כשיר לעבודות שירות, וההמלצה בתסקיר הייתה לשקול עבודות שירות, בית המשפט בחר להטיל עונש מאסר בפועל. ההנמקה כי מאסר בפועל קשה יותר מריצוי עונש בעבודות שירות, וכי קיים מרחב שיקול דעת לעריכת איזון באורך תקופת המאסר ודרך ריצויו, מצביעה על גמישות יחסית ביישום העונשים. 6. **הימנעות מהטלת קנס נוסף:** בית המשפט לא הטיל קנס נוסף, מעבר לפיצוי למתלונן, ונימק זאת בגילו הצעיר של הנאשם, משלח ידו, והטלת הפיצוי. זוהי דוגמה לאיזון בין עקרונות שונים של ענישה, כאשר יש שאיפה להימנע מהטלת עונשים שיכולים להכביד יתר על המידה על נאשם צעיר העובד לפרנסתו. **סיכום** גזר דין זה מדגים את היישום המורכב של עקרונות הענישה בחוק העונשין, תוך התמודדות עם ריבוי עבירות, עבר פלילי, ונסיבות אישיות של הנאשם. בית המשפט הפגין איזון בין הצורך להגן על ערכים חברתיים חשובים, לבין ההתחשבות בנסיבות מקילות, ובמיוחד בבגרות הצעירה ובפוטנציאל השיקום, ובכך השכיל להתאים את העונש באופן מידתי.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 43837-05-24 מדינת ישראל נ. כאיד עאסלה, שלום (2.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית