ע"א 18842-09-10

תקציר

הערעור האזרחי היה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב משנת 2010 בנוגע לפיטוריו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ברבן. בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר נקבע כי אין עילה להדחתו של ברבן וכי הוא זכאי למלוא שכרו. הערעור בחן שני היבטים של החלטת הערכאה הנמוכה יותר: ההצדקה לפיטוריו של ברבן והשכר המגיע לו. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את הערעור, וקבעה כי אמנם לא הייתה עילה לפטר את ברבן, אך יש לקבוע אחרת את שכרו. ברבן מונה לחלק את נכסי הנדל"ן שבבעלות המערערים עו"ד גולדנצוויג, עו"ד רות אמסטר וישראל אמסטר. בשל עיכובים שיוחסו לבני הזוג אמסטר, ביקש ברבן הוראות מבית המשפט. בית המשפט דחה את ברבן על סמך אי עמידתו בכמה דרישות, בהן איחור בהגשת תוכניות, העברת מפות בנייה לא חתומות והגשת שבעה עותקים במקום עשרה של התוכניות. ערכאת הערעור מצאה כי טעמים אלה אינם מצדיקים את פיטוריו של ברבן, שכן העיכובים נגרמו על ידי משפחת אמסטר, ויתר הסיבות היו מינוריות וניתן היה לתקן אותן בקלות. לפיכך, אישר בית הדין לערעורים את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה פיטוריו של ברבן אינם מוצדקים. באשר לשכרו, ערערה ערכאת הערעור על קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר כי ברבן זכאי למלוא שכרו. בית המשפט קבע כי תפקידו של ברבן לא הצטמצם להכנת תכניות חלוקה, אלא כלל גם קבלת אישורים מהגורמים הרלוונטיים. מכיוון שעבודתו לא הושלמה, שכרו צריך לשקף רק את העבודה שבוצעה עד לפיטוריו. בית המשפט קבע את שכרו הראוי של ברבן על 21,800 שקל. מאחר שברבן כבר קיבל 11,800 ₪, חויבו המערערים לשלם לו את יתרת 10,000 השק"ח. בנוסף, חויבו המערערים לפצות את ברבן בגין הוצאות משפט בסך 14,152 ₪ שנגרמו להם עקב הפיטורים שלא בצדק, מה שהביא את הסכום הכולל ל-24,152 ₪. ערכאת הערעור קבעה כי סכום זה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, ישולמו לברבן על ידי המערערים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ולא ניתן צו להוצאות.