עפמ"ק 33062-12-24

תקציר

השופט דחה את הערעור על קנס חניה. המערער לא הכחיש חניה באזור מוגבל אך טען כי חנה לזמן קצר כדי לפרוק קורקינט חשמלי מתוקן. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי מדובר בגרסה מופרכת, וכן משום שלא ראה בעדותו של המערער אמינה. יתר על כן, גם אם בית המשפט היה מקבל את גרסתו לאירועים, עדיין היה המערער אחראי לעבירה, שכן הוא לא עמד בתנאים לפטור חניה לצורך טעינה ופריקה. טענותיו הרבות של המערער, לרבות סתירה לכאורה בסעיף העבירה והצבתו הבלתי מורשית של השלט, לא צלחו, שכן בית המשפט תמך את פסיקותיו בפסיקה ולא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. גם הערעור על גזר הדין נדחה, שכן בית המשפט התחשב במצבו הכלכלי של המערער והטיל עונש בקצה התחתון של הקשת. השופט הגיע למסקנה כי אין טעם בערעור ואישר את החלטת בית משפט קמא ודחה אותה על שני חלקיה.