תמ"ש 44235-01-12

תקציר

התובעת, אם חד הורית, והנתבע, אביו הביולוגי של הילד, מעולם לא נישאו ולא חיו יחד. התובעת עברה הזרעה מלאכותית בהסכמת הנתבע להרות את ילדם. השאלה המרכזית במקרה זה היא האם ההסכם בין הצדדים היה להורות משותפת או רק לתרומת זרע. בית המשפט מוצא כי הסכמת הצדדים, כמו גם התנהלותם, מצביעים על הליך תרומת זרע. למרות זאת, האב, שהוא ההורה הביולוגי, אחראי למתן מזונות לילד. בית המשפט מורה לאב לשלם 1500 ש"ח לחודש עבור מזונות הילד עד הגיעו לגיל 18, או יסיימו תיכון, לפי המאוחר. סכום זה יופחת לשליש עד תום שירות החובה הצבאי או הלאומי. הצדדים יחלקו בהוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות. האב רשאי לשלם את חובות מזונות העבר ב-12 תשלומים שווים. על הצדדים להציג פסק דין זה בפני בית המשפט לפשיטת רגל בעניין דמי המזונות. כמו כן, בית המשפט קובע כי לנתבע זכות נפרדת לתבוע פיצויים מהתובע לאחר שהילד הגיע לבגרות. בקשת התובע להוצאות נדחית, ולשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.