תפ"ק 5258-12-18

תקציר

הנאשמת הורשעה בתקיפת בן זוגה וגרימת חבלה של ממש, וביקשה לבטל את ההרשעה. בית המשפט דחה את הבקשה, בנימוק של חומרת העבירה והיעדר הוכחה קונקרטית לנזק שנגרם כתוצאה מההרשעה. הנאשמת טענה כי העבירה בוצעה במסגרת מערכת יחסים הרסנית וכי הרשעה תפגע בסיכוייה התעסוקתיים העתידיים כמורה. עם זאת, השופט קבע כי האינטרס הציבורי בגינוי מעשי אלימות, ובפרט אלימות במשפחה, גובר על האינטרס של הנאשם להימנע מהרשעה. השופטת הכירה בתהליך השיקום המרשים שעבר הנאשם והחליטה לחרוג ממתחם הענישה הראוי מטעמי שיקום. במקום להרשיע, נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי, שישה חודשי מאסר על תנאי וצו עבודות שירות למשך 60 שעות. השופטת הדגישה כי הנתבעת יכולה להציג את הישגיה בפני הרשות המוסמכת, אשר לה שיקול הדעת לאשר את העסקתה כעובדת חינוך. בנוסף, השופטת שיבחה את מאמציה הכנים של הנאשמת בשיקום וקיוותה שהיא תשמור על התקדמותה. פסק הדין הדגיש גם את חשיבות הגינוי לאלימות במשפחה ואת תפקידם של בתי המשפט הקהילתיים בשיקום עבריינים. גזר דינה של הנאשמת נגזר בהתאם ונמסרה לה הזכות לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.