ער"א 1775/22

תקציר

בקשת המערער למתן ארכה להגשת ערעור נדחתה, ובעקבות ערעור זה נדחתה. במקור, החמיץ המערער את המועד האחרון לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתשעה ימים. הוא ציין את גילו, בעיות הזיכרון שלו ובעיות הראייה שלו כסיבות, הנתמכות במסמכים רפואיים. עם זאת, הרשם דחה זאת, ציין כי המסמכים הרפואיים לא הוכיחו כי נושאים אלה השפיעו עליו בעת מתן פסק הדין המקורי והדגיש כי פסק הדין נמסר לעורך דינו. המערער טען כי הסוגיות הרפואיות משמעותיות דיין להארכה וערער על החלטותיו הקודמות של בית המשפט המחוזי בעניין פסקי בוררות, בטענה לשיקולי תקנת הציבור. עם זאת, מאחר שהמערערת כבר ערערה על הבוררות ללא הצלחה בדרכים משפטיות קודמות, לא מצא בית המשפט עילה מספקת להאריך את מועד הערעור או לערער על החלטת הרשם. ערכאת הערעור הדגישה את שיקול דעתו הרחב של הרשם בעניינים אלה והגיעה למסקנה כי המצב הרפואי אינו מונע במישרין הגשה במועד. לפיכך, הערעור נדחה, ללא צורך לבחון מחדש את פסקי הבוררות, שכן הביקורת השיפוטית בתיקי בוררות מוגבלת בדרך כלל והמערערת מיצתה מסלול זה קודם לכן. ההחלטה התקבלה סופית ב-30 במרץ 2022.