ת"א 156436/09

תקציר

התובע, מתווך מקרקעין מורשה, תבע את הנתבע בגין דמי תיווך ותיווך בקשר עם השכרת שטחי משרדים על ידי הנתבעת. התובע טען כי היה לו הסכם בעל פה ובכתב עם הנתבעת למתן שירותי תיווך וכי מצא נכס מתאים שהנתבע שכר. עם זאת, הנתבעת ביטלה את ההסכם וסירבה לשלם את שכר טרחת התובע. הנתבעת טענה כי לא נחתם הסכם תיווך, כי התובעת אינה הגורם היעיל להסכם השכירות, וכי תביעת התובעת לדמי גישור אסורה. בית המשפט קבע, כי בעוד התובעת לא הציגה הסכם חתום בכתב, טענות הנתבעת לאי תשלום הועלו בחוסר תום לב. נמצא כי הצעת הדוא"ל של התובעת היוותה הזמנה מספקת בכתב וכי הכחשת הנתבע את העסקה נעדרה תום לב. כמו כן, בית המשפט קבע כי התובעת הייתה הגורם היעיל בכריתת הסכם השכירות וכי זיכרון הכוונות שנחתם מהווה הסכם מחייב. לפיכך, התובעת הייתה זכאית לדמי תיווך, אשר בית המשפט קבע על סך של 7,000$ בתוספת מע"מ, בהתאם להסכם של התובעת עם הנתבעת. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין.