בג"צ 1046/09

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה שכן בג"ץ אינו משמש כבית משפט לערעורים לבית הדין לעבודה, שיש לו סמכות לדון בעניין הנוכחי, ובית המשפט העליון מתערב רק בנסיבות חריגות. המשיבה מדגישה כי התייחסות חוק הביטוח הלאומי ל"עקרת בית" כאישה היא ברורה וחד משמעית ומהווה הבחנה מכוונת המבוססת על ניסיון לשפר את מצבן של נשים שאינן עובדות. כל שינוי בחוק זה צריך להיעשות באמצעות תיקון חקיקה ולא באמצעות התערבות שיפוטית. עוד טוענת המדינה כי ההבחנה הקבועה בחוק בין גברים לנשים מהווה העדפה מתקנת, המקדמת שוויון מהותי לנשים העובדות במשק הבית. עם זאת, בית המשפט מכיר באופייה המתוארך של חקיקה זו, המשקפת נורמות חברתיות משנות החמישים ואינה מצליחה ללכוד את המציאות של משפחות מודרניות. העותרים מבקשים לערער על הבחנה זו, אך לשונו הברורה של החוק, יחד עם תפקידו המצומצם של בית המשפט בפרשנות חקיקה בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה, מביאים את בית המשפט לדחות את העתירה. בעוד השופטים מסכימים כי לשונו המפורשת של החוק מחייבת את דחיית העתירה, הם מביעים הסתייגות מהמשך תוקפם של תפקידי המגדר המסורתיים שנטלה החקיקה. השופט א' רובינשטיין והשופט א' ריבלין מדגישים את הצורך בתיקון חקיקה ומבקרים את עמדת המשיב כמיושנת. הם קוראים למחוקק לבחון מחדש את המסגרת המשפטית כולה, בהתחשב במציאות החברתית-כלכלית של המשפחות כיום. השופט נ' הנדל מדגיש את היעדרם של נתונים עובדתיים על הנוף החברתי הנוכחי, שאמורים להיות תנאי מוקדם לכל שינוי חקיקה. פסק הדין, שניתן על ידי המשנה לנשיאה א' ריבלין, מדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו להרחיב את המסגרות הברורות שנקבעו על ידי המחוקק, אלא מציע כי החוק הקיים עשוי להיות ראוי לבחינה מחודשת.