סע"ש 15621-10-17

תקציר

פסק הדין מוצא לטובת התובע בתביעתו נגד מעסיקו, ומורה לנתבע לשלם לתובע פיצויים שונים. ראשית, התביעה בדבר צו ההארכה וההפרשות לקרן ההשתלמות, כמו גם תשלום המשמרת השנייה, נדחית מאחר ונמצא כי התובע עבד בחנות ולא במוסך, ולפיכך צו ההארכה אינו חל. עם זאת, הנתבעת חויבה לשלם לתובע 8,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, למרות הקרבה המשפחתית. שנית, התביעה לפיצוי בגין התעללות ועוגמת נפש נדחית, שכן בית המשפט מצא כי שני הצדדים תרמו למערכת היחסים העכורה והיא לא הופנתה כלפי התובע באופן ספציפי. שלישית, טענות התובעת בדבר פדיון חופשה שנתית, ניכויי שכר שלא כדין וניכוי שכר בגין דמי מחלה שלא כדין מתקבלות. לתובע נפסק 15,726 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית ו-18,995 ₪ בגין ניכויים שלא כדין. כמו כן, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע בגין פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע, בסך כולל של 60,000 ₪. זאת, משום שלמרות אופיו המשפחתי של מקום העבודה, שלושת עשרות שנות העסקתה של התובעת הצדיקו שימוע ראוי, דבר שלא קרה. גם התביעה להלנת פיצויי פיטורים מתקבלת, אך הסכום מופחת מהסכום הנתבע של 631,965 ₪ ל-40,000 ₪, בהתחשב ברשלנות הפושעת של הנתבעת בטיפול בתשלום ובהיעדר מחלוקת אמיתית לגבי זכאותו של התובע. יתר על כן, גם תביעת התובע לשעות נוספות מתקבלת במלואה, שכן הנתבע לא ניהל רישומים ועדותו של התובע בעניין זה הייתה אמינה; לתובע נפסק סך של 499,191 ₪ עבור גמול שעות נוספות. בנוסף, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם 10,000 ₪ בגין פגמים בתלושי השכר, שלא שיקפו את העבודה שנעשתה בפועל על ידי התובע. לבסוף, הנתבע חויב לשלם לתובע 50,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-6,000 ₪ הוצאות משפט, בצירוף ריבית והצמדה כדין. הסכום הכולל שחייבת הנתבעת לתובעת הוא 651,912 ₪, שישולם תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.