ה"פ 15066-09-11

תקציר

המבקשים, שרכשו דירה ממשפחת שרעבי, טענו כי צו רישום הבית המשותף הצמיד לדירתם באופן שגוי גינה בשטח של 64.50 מ"ר במקום 75 מ"ר שהובטחו. הם טענו כי 10.5 המ"ר החסרים נוספו לדירה הצמודה שבבעלות המשיבים וביקשו לתקן את הצו. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. נקבע כי הרוכשים המקוריים, משפחת שרעב, הסכימו כי גבולות הדירה ושטחה אינם סופיים וניתנים לשינוי. הדבר ניכר הן בחוזה המכר עם הקבלן והן בחוזה החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל. יתר על כן, התנהגותם של בני הזוג שרעבי הצביעה על קבלתם את הדירה כמות שהיא, לרבות שינויים בגודל הנספחים שלה, והם לא העלו כל התנגדות עד למכירת הדירה למבקשים. המבקשים גם היו מודעים או היו צריכים להיות מודעים לכך שייתכנו שינויים בשטח המושכר. לכן, טענתם כי הופתעו מהמחסור לכאורה בחלל הייתה חסרת שחר. בנוסף, רכשו המבקשים את הדירה "כמות שהיא", תוך ויתור מפורש על כל טענה לליקויים או אי התאמות. בית המשפט הגיע למסקנה כי למבקשים אין טענות תקפות לשטח הגן שבמחלוקת ודחה את טענת הפתיחה המתוקנת שלהם. משכך, חויבו המבקשים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך של 25,000 ₪.