תפ"ח 5155/99

תקציר

העותר, ש.פ., עותר לבית המשפט לפיצוי בגין מעצרו ותשלום הוצאות הגנה, בעקבות ביטול בהסכמה של כתב האישום שהוגש נגדו בגין עבירות מין שבוצעו בקטינה בת 11. המשיבה, מדינת ישראל, מתנגדת לעתירה. בית המשפט קבע כי העותרת לא עמדה בתנאים לפסיקת פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין. ראשית, כתב האישום נגד העותר נמחק מכוח סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, ולא לאחר זיכוי, ולפיכך העותר לא עבר את המשוכה הראשונה. שנית, באשר לעילות החלופיות לפיצוי, קבע בית המשפט כי אין בסיס להאשמה נגד העותר. הראיות נגדו, לרבות אמירותיו המפלילות וזיהויו על ידי הקטין, היו מעוררות בתובע סביר ציפייה להרשעתו. בית המשפט דחה גם את טענות העותר כי המשטרה ניסתה להאשים אותו לשווא ולא חקרה כראוי את האליבי שלו. בית המשפט מצא כי המשטרה פעלה כראוי ובמהירות בבחינת טענות האליבי של העותר, וכי העותר עצמו אחראי לפגמים בראיות. באשר לטענות העותר בדבר התעללות בחקירה, ציין בית המשפט כי טענות אלה לא הוכחו וכי העותר לא הגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים. בית המשפט גם לא השתכנע מטיעוני העותר ביתר נסיבות המקרה המצדיקות פיצוי, לרבות הנזק הנפשי והפיזי הנטען שנגרם לו, והעיכוב בהגשת הבקשה לפיצויים. לפיכך הבקשה נדחתה.