ת"א 4177/02

תקציר

התובע, שסבל מאירוע לבבי ונזק מוחי, תבעו את רופא המשפחה שלהם ד"ר גנדין ואת קופת החולים שלהם כללית בגין רשלנות רפואית. התובעים טענו כי רשלנות הרופא הובילה לנזק מוחי בלתי הפיך. האירוע התרחש לאחר שהתובע ביקר אצל הרופא פעמיים, תחילה לבדו ולאחר מכן בליווי אשתו, והתלונן על כאבים בחזה ובכתפיים. הרופא לא ביצע בדיקות כלשהן ורשם לו תרופות לשפעת, מה שהוביל לעיכוב בטיפול וגרם לנזק נוירולוגי חמור. הנתבעים טענו כי מצבו של התובע אינו אופייני להתקף לב וכי הרופא פעל בסבירות. בית המשפט פסק לטובת התובעים. בית המשפט קבע כי הרופא התרשל בניהול התיק הרפואי של התובע ולא ביצע בדיקת אק"ג ולא הפנה את התובע לחדר מיון. הימנעותו של הרופא מביצוע בדיקת אק"ג גרמה לנזק ראייתי והעבירה את נטל ההוכחה לנתבעים, שלא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי התובע לא סבל מאירוע לבבי. עוד קבע בית המשפט כי הרופא, שהיה רופא כללי ולא רופא משפחה מומחה, לא עמד בחובת הזהירות המוטלת על המטופל. באשר לסיבתיות, קבע בית המשפט כי הנתבעים אינם יכולים להסתתר מאחורי מחדליהם שלהם, והיעדר תוצאות בדיקת האק"ג מבסס קשר סיבתי בין רשלנות הרופא לבין נזקו של התובע. הן התובע והן הרופא נמצאו אחראים במידה שווה לתוצאה, כאשר אשמתו התורמת של התובע מיוחסת לאי דיווח על בעיות רפואיות קודמות וסירובו להגיע לבית החולים כאשר חלה החמרה במצבו. בית המשפט פסק לתובעים סך של 1,143,442 ₪, אשר הופחת במחצית בשל 50% אשמתו של התובע. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים 571,721 שקל, בצירוף מחצית מהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין.