מ"ת 35819-05-12

תקציר

השופט זיאד הווארי קבע כי יש די ראיות לעצור את החשוד ולעצור אותו עד תום ההליכים, תוך הצגת סיכום מקיף של הראיות שהובאו על ידי המבקש (התביעה) ובדיקתן אחת לאחת. הראיות כוללות את דברי המתלונן ובני משפחתו, המזהים באופן עקבי את החשוד כיורה, ומתארים את האירועים שקדמו לאירוע. השופט מדגיש כי די באמירות אלה לבדן כדי לבסס ראיות לכאורה, במיוחד בהתחשב בכך שהן נמסרו זמן קצר לאחר התרחשות האירוע, מה שמקטין את הסבירות לבדיות כלשהן. זאת ועוד, השופט בוחן את הסתירות בדברי החשוד ומוצא כי אין בהן די כדי לשלול את הראיות הקיימות לכאורה. השופט מתייחס גם לטענות בא כוח המשיב בדבר מחדלי חקירה, ואף שהוא מכיר בחלקן, מגיע בסופו של דבר למסקנה כי אין בהן כדי להפחית באופן משמעותי מעוצמת הראיות. לאחר שביסס את קיומן של ראיות לכאורה, עובר השופט לבחון את עילות המעצר, בהתחשב בחומרת העבירה ובסכנה הנשקפת מהחשוד. השופט מדגיש את השימוש בנשק, את התכנון שנכנס לביצוע העבירה ואת ההתנהגות האלימה הגוברת של החשוד, דבר המצביע על חשש סביר לשלום המתלונן והציבור. השופט מציין את עילות המעצר הסטטוטוריות לפי סעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים, הנוגעות לעבירות נשק, ומדגיש את הסכנה הכרוכה בהחזקת נשק ללא רשות, במיוחד כאשר נעשה בו שימוש בזדון. לבסוף, השופט אינו מוצא נסיבות חריגות במקרה הנוכחי המצדיקות חלופת מעצר, בהתחשב באופי העבירה ובסכנה הנשקפת מהחשוד. לפיכך, בקשת המעצר מתקבלת.