דב"ע מט/3 - 2

תקציר

בפרשת ת"א 2958/87 התייחס בית המשפט לסכסוך בין עיריית תל אביב-יפו לבין ארגון העובדים, בראשות הנשיא גולדברג. הסוגיה המרכזית נסובה סביב תנאי הפרישה של המשיב מס' 1, מנכ"ל בנק, אשר לאחר 41 שנות שירות ערער על הפחתת קצבת הפרישה המוסכמת שלו. הבנק טען כי הסדר הפרישה בטל, בלתי מורשה, מנוגד לתקנת הציבור ומושפע משינוי הנסיבות הפיננסיות, ובראשן משבר המניות של 1983. בתגובה, ביקש המנכ"ל להוכיח את חוקיות ונורמליות תנאי פרישתו באמצעות הצגת ראיות, לרבות חוות דעת אקטואריות ודוחות מבקר המדינה, שנדחו בתחילה בשל שיקולי צנעת הפרט לפי חוק מבקר המדינה. בית המשפט בחן האם חוקי פרטיות כאלה יכולים למנוע חשיפת תנאי הפרישה של עובדי השירות הציבורי. הערעור נסב סביב השאלה האם יש להגן על פרטי עובדים ספציפיים מכוח חוק הגנת הפרטיות, האוסר בדרך כלל על חשיפת מידע אישי אלא אם האינטרס הציבורי מחייב אחרת. בעוד חוק הגנת הפרטיות נועד להגן על צנעת הפרט, על בית המשפט לאזן זאת עם שקיפות ציבורית, במיוחד בכל הנוגע לתנאי עבודתם של עובדים בכירים בשירות הציבורי. בסופו של דבר, בית המשפט החליט כי ניתן לחשוף מידע מפורט על תנאי הפרישה מבלי לפגוע בצנעת הפרט על ידי השמטת שמות ספציפיים, ובכך להבטיח שקיפות בפרקטיקות העסקה ציבוריות מבלי לפגוע בצנעת הפרט. השופט אדלר הסכים עם מסירת מידע שאינו מזהה, אך הדגיש פרשנות שונה, וקרא לשקיפות תנאיהם של עובדי הציבור כנדרש למתן דין וחשבון. פסק הדין הסתיים ללא דרישה לכיסוי הוצאות מאף אחד מהצדדים.