תה"ג 2713-07-10

תקציר

היועץ המשפטי לממשלה הגיש עתירה להכריז על יאנוש דרן, המשיב מס' 2, כבעל הסגרה לפולין. דרן הואשם בגניבה, זיוף ושימוש במסמכים מזויפים שבוצעו לכאורה בין השנים 1991 ל-1996. ההאשמות נבעו מכך שדרן ניהל לכאורה ארגון פשע שהיה מעורב בגניבות והונאות חוצות גבולות. הארגון זייף מסמכים כדי לגנוב סחורות שהובלו בין מדינות אירופה ומכר אותן ברוסיה. דרן הקים לכאורה חברה פיקטיבית כדי לאתר ולגנוב את הסחורה. התובע הכללי ביקש את הסגרתו של דרן על בסיס האמנה האירופית להסגרה. עורך דינו של דרן התנגד להסגרה מכמה טעמים. ראשית, הוא טען כי העתירה המשלימה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה אינה קבילה, שכן אין הוראה בחוק ההסגרה או בתקנות הרלוונטיות המתירות זאת. עם זאת, בית המשפט קבע כי העתירה המשלימה מהווה תיקון לעתירה המקורית ולכן מותרת. שנית, ההגנה טענה כי העבירות המיוחסות לדרן התיישנו בשל תקופת ההתיישנות. בית המשפט חלק על כך, וקבע כי בקשת ההסגרה שהוגשה בשנת 2007 היא הגורם המכריע בתיקי התיישנות וכי העבירות המיוחסות לדרן לא התיישנו. בנוסף, טענה ההגנה כי בקשת ההסגרה סבלה משיהוי ניכר ובלתי סביר, וכי הסגרתו של דרן תהיה בלתי מידתית בהתחשב בכך שהוא חי בישראל 15 שנה. בית המשפט קבע כי השיהוי לא היה חריג וכי הסגרתו של דרן לא תהיה בלתי צודקת או מעשה של התנכלות חמורה. לבסוף, ההגנה טענה כי הסגרתו של דרן לפולין תפגע בזכותו למשפט הוגן ותפר את תקנת הציבור. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי דרן לא סיפק ראיות מספיקות למשפט בלתי הוגן בפולין וכי מצבה הכללי של מערכת המשפט הפולנית אינו מצדיק אי הסגרה. בית המשפט הכריז על דרן כבר הסגרה לפולין בגין כל העבירות בהן הואשם בבקשת ההסגרה. מאחר שדרן לא היה אזרח או תושב ישראל בעת ביצוע העבירות, הוא לא ייהנה מההגנה לרצות את עונשו בישראל אם יורשע. מעצרו של המשיב הוארך עד להסגרתו.