ע"א 1497/01

תקציר

בערעור זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, נסובה הסוגיה המרכזית סביב חוקיות וההגינות שבהטלת מסי כפל וקנס מינהלי על המערער, שניהל עסק ליבוא נייר. בשנות המס 1988-1989 הורשע המערער בקשירת קשר להונות את אוצר המדינה באמצעות הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות בשיתוף עם יוסף אנו, סוחר נייר. חשבוניות אלו הסתכמו בהונאת מס משמעותית, שהובילה להרשעה פלילית ולעונש של שלוש שנות מאסר (עם 18 חודשי ריצוי) וקנס של 300,000 ₪. במקביל, רשויות המס הטילו מסי כפל וקנס מינהלי לפי סעיפים 50(א) ו-95(א) לחוק מס ערך מוסף. המערער ערער על סנקציות אלה, וטען כי הן מהוות עונש כפול לצד עונשו הפלילי. עם זאת, בית המשפט קבע כי מדובר בצעדים אזרחיים שנועדו להרתיע מפני עבירות מס ולא עונשיים. בסופו של דבר אישר בית המשפט את כפל המס, והפחית אותו ל-70% מהסכום הראשוני, בהתחשב בחומרת ובנזק שגרמו מעשיו של המערער. באשר לקנס המנהלי, בית המשפט הפחית אותו תחילה ל-0.75%, אך בהמשך החליט לבטלו לחלוטין, מתוך הכרה בכך שהעונשים מהמשפט הפלילי וכפל המס נותנים מענה מספק להתנהגות הפסולה, ובכך נמנעת חפיפה עונשית מוגזמת. ההחלטה נעוצה בבחינת מידתיותן של הסנקציות המצטברות בהקשר של העונשים הפליליים שהוטלו על המערער ותכליתן המיועדת של הסנקציות האזרחיות, שעיקרן הבטחת שיפוי והרתעה של המדינה ולא לשמש כעונש.