בג"צ 9262/16
פסק-דין עליון
תקציר
העתירה המדוברת נדחתה משום שהוגשה לאחר שיהוי של למעלה משנה, ומשום שלא גילתה כל עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. דוקטרינת השיהוי, המאפשרת לבית המשפט לדחות עתירות שהוגשו מחוץ למסגרת זמן סבירה, אינה תלויה במגבלת זמן קבועה ואחידה מראש, אלא בהערכת הזמן שחלף, הסיבות לעיכוב והנזקים הנובעים ממנו. בחינת השיהוי כוללת ניתוח של שיהוי סובייקטיבי (התנהלות העותר), שיהוי אובייקטיבי (שינוי המצב לרעה) ומידת הפגיעה בשלטון החוק. במקרה דנן, היה שיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי בהגשת העתירה, ולא הייתה פגיעה בשלטון החוק שתצדיק את שיקוליה. יתר על כן, העתירה לא הציגה כל טעות משפטית מהותית מצד בית הדין הארצי לעבודה, ואף לא עמדה בתנאי כי "הצדק דורש" תיקון, ולכן לא הציגה עילה להתערבות. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.
חקיקה מקושרת
בג"צ 9262/16 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הארצי לעבודה, עליון (13.2.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.