סע"ש 40124-10-16

תקציר

פסק הדין דן בחשיבותו של עקרון השוויון, במיוחד בעולם התעסוקה, תוך הדגשת תפקידה המרכזי של העבודה בחיי האדם והשפעתו על כבוד, איכות חיים והגדרה עצמית. מתוך הכרה באי שוויון מגדרי מובנה ובפוטנציאל להטיה בתגמול במקום העבודה, בית הדין מתמקד בחוק שכר שווה, שמטרתו למגר אפליה בשכר על בסיס מגדרי. התובעת במקרה זה מבקשת שכר והטבות שווים בהשוואה לעובדים אחרים המבצעים עבודה זהה או שווה ערך, ללא קשר לכך שהאפליה המגדרית שלהם אינה עומדת בבסיס התביעה. בית הדין מסכים כי נוסח החוק תומך בזכותו של התובע לתבוע שכר שווה עבור אותה עבודה או עבודה דומה, ללא קשר לעילות האפליה. פסק הדין מדגיש את תכליתו החברתית של חוק שכר שווה, שמטרתו לאתגר תפיסות חברתיות לגבי תפקידן של נשים ולמגר פערי שכר הנטועים בתפיסות מגדריות. היא מכירה בכך שאפליה יכולה להתקיים מעבר לעילה מגדרית, ותומכת בטענת התובעת כי יש צורך בבדיקה מקיפה של נוהלי השכר של הנתבעת. בית המשפט דן גם באתגרים שבהגדרת תפקידים הומוגניים ובצורך במומחה לניתוח תעסוקתי שיספק הערכה בלתי מוטה. היא מדגישה כי הסכמים קיבוציים אינם חוסמים תביעות שכר שווה וכי די בקיומם של פערי שכר, ללא הוכחת כוונה, כדי להקים עילת תביעה. בהגיעו למסקנה כי התובע הציג טענה לכאורה, בית המשפט ממנה מומחה לניתוח תעסוקתי שיקבע האם עבודתו של התובע שוות ערך או שווה לזו של קבוצת השוויון. חוות דעתו של המומחה היא מכרעת בשל היעדר הסכמה בין הצדדים לגבי תפקידי התובע. גישה זו נתפסת כאמצעי לעידוד נשים להיאבק למען שוויון ולהסיר חסמים חברתיים. עלויות חוות דעת המומחה יתחלקו שווה בשווה בין הצדדים, מתוך הבנה שהצד המפסיד יישא בסופו של דבר בכל העלות. למומחה ניתן מועד אחרון והצדדים רשאים לבקש הבהרות, מה שמבטיח הליך הוגן.