בש"פ 7560/95

תקציר

המערער, שהואשם בשורה של עבירות חמורות, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לדחות את בקשתו להפחית את סכום הערבות במזומן, שלדעתו היה גבוה באופן בלתי סביר. העבירות, שכללו קשירת קשר, זיוף ומרמה, בוצעו במבצע פלילי מתוחכם שגבה למעלה ממיליון שקל מבעלי דירות ובנקים. המערער נמלט בעבר מהארץ עם מעצרו של שותף, אך שב לאחר הליכי הסגרה. בית המשפט המחוזי העניק לו ערבות בתנאים מסוימים, ובהם הפקדת מזומן בסך 150 אלף שקל, שהופחתה בהמשך לסכום של 100 אלף שקל בתוספת ערבות בנקאית בסך 50 אלף שקל עם בחינה מחודשת. המערער טען כי התנאים מחמירים מדי וכי אין "להעניש" אותו על היותו מקופח כלכלית. הוא טען כי סכום ערבות נמוך יותר יספיק כדי להבטיח את הופעתו בבית המשפט וכי התנאים הנוכחיים עולים לכדי אפליה נגד מעוטי יכולת כלכלית. עם זאת, המשיב הדגיש את הצורך במעצרו של המערער, תוך ציון סיכון בריחתו, שיבוש פוטנציאלי של עדים והסכנה הנשקפת ממנו לציבור. השופט, בהסכמתו עם המשיב, הדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך להגן על הציבור, וציין כי התקיימו תנאי המעצר במקרה זה. עוד קבעה השופטת כי על בית המשפט לבחור בחלופה הפחות מגבילה המבטיחה את מטרת המעצר. במקרה זה, השופט לא השתכנע כי המערער אינו יכול לעמוד בסכום הערבות וסבר כי ערבות נמוכה יותר לא תבטיח את הופעתו בבית המשפט. לפיכך, הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחה, ותנאי הערבות הקיימים נותרו על כנם.