ע"א 53897-04-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, כפי שעולה אך ורק מהמידע שסופק: **פסק דין - ע"א 53897-04-23 רקפת כביסה וניקוי בע"מ ואח' נ' עובדיה** **1. מבוא ורקע:** התיק עוסק בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר חייב את המערערים (חברה ושני בעליה, אב ובן) לשלם למשיב סכום של 21,500 ₪ בתוספת הוצאות, בגין חוב שנבע לכאורה מהסכם שכירות ושטר חוב. בית משפט השלום קיבל את טענת המשיב כי נגרמו נזקים למושכר, אך דחה את מרבית רכיבי התביעה הנוספים (דמי שכירות, ארנונה, פיצוי מוסכם) ופסק פיצוי בגין נזקי המושכר על דרך האומדן. הערעור הוגש על ידי החברה ושני בעליה. **2. עקרונות משפטיים מרכזיים ודיון:** **א. סמכות ערכאת הערעור והתערבות בקביעות עובדתיות:** בית המשפט המחוזי (כב' השופטת אביגיל כהן) קבע כעיקרון כי ערכאת ערעור תתערב בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים, כאשר הקביעות אינן מתיישבות עם ההיגיון והשכל הישר, או כאשר נעלמו עובדות מהותיות. דוגמה לכך מובאת בפסק דין שצוטט (ע"א 8688/22). בענייננו, נקבע שהמקרה אינו נמנה על אותם חריגים, ורובן המכריע של הקביעות העובדתיות נקבע לטובת המערערים (והיות ולא הוגש ערעור נגדי, הן נותרו על כנן). **ב. קביעת קיומו של נזק:** בית המשפט המחוזי קיבל כנקודת מוצא את קביעתו של בית משפט השלום (בסעיף 25 לפסק דינו) כי נגרם נזק למושכר, כיוון שחלק מהעבודות שבוצעו היו חלקיות או לא מיטביות. על בסיס קביעה זו, ולאור העובדה שהמשיב לא הגיש ערעור על דחיית רכיבים אחרים של תביעתו, בית המשפט המחוזי יצא מנקודת הנחה שיש לקבוע כי נגרם נזק. **ג. האם בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי בדרך של אומדן? – עיקר הדיון והחידוש:** * **הכלל:** בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שבמקרים מסוימים ניתן לפסוק פיצוי בדרך של אומדן, הדבר אפשרי רק כאשר קיים קושי אובייקטיבי ניכר לכמת את הנזק במדויק, או כאשר הנזק מטבעו אינו ניתן לכימות מדויק (כמו עוגמת נפש). במקרים אלו, יש להציג תשתית ראשונית לאומדן, ולעיתים אף התנהלות המזיק יכולה להצדיק אומדן. (ע"א 711/72 נפתלי מאיר, ע"א 1203/13 טומשובר). * **החריג לכלל (העיקרון המרכזי בפסק דין זה):** כאשר מדובר בנזק שניתן להוכיח באופן מדויק (כמו עלויות תיקון, שווי נזק למושכר), והתובע (המשיב בענייננו) אינו מביא ראיות מדויקות להוכחת הנזק ושיעורו, **אין מקום לפסוק פיצוי בדרך של אומדן.** במקרים כאלו, על התובע להוכיח הן את קיום הנזק והן את שיעורו. (ע"א 355/80 אניסימוב, ע"א 9656/05, 11189/05 שוורץ). * **יישום על המקרה:** בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה זה, נזק שנגרם למושכר הוא רכיב תביעה שניתן להוכחתו מעצם טיבו וטבעו (על ידי חוות דעת של איש מקצוע, הצעות מחיר מפורטות, או אפילו הוכחת עלויות תיקון שבוצעו בפועל). העובדה שהמשיב צירף הצעות מחיר (שלא הוגשו באמצעות עורכם, ובעלות משקל נמוך), ללא כל הסבר לגבי הסכום שנפסק (21,500 ₪), ובהעדר הוכחה כי תיקונים בוצעו בפועל או שקיים קושי אובייקטיבי לכמת את הנזק, הובילה למסקנה כי **שיעור הנזק לא הוכח**. * **החידוש המשפטי:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין נזקים שניתן לאמוד אותם לבין נזקים שניתנים להוכחה מדויקת. הוא מחזק את העיקרון כי כאשר ניתן להוכיח את שיעור הנזק באופן מדויק, אין להסתפק באומדן, אלא יש להציג ראיות קונקרטיות. עצם העובדה שבית משפט קמא "חשב" שנזק ארע, וכי העבודות בוצעו "באופן חלקי וכן לא בטיב", אינה מספיקה כדי לפסוק פיצוי בדרך של אומדן, כאשר ניתן היה להוכיח את שיעור הנזק באופן מדויק. **ד. טענות מקדמיות והתמודדות עימן:** בית המשפט המחוזי דחה את חלק מהטענות המקדמיות של המשיב לסילוק הערעור על הסף, כגון הצורך באישור בית משפט של חדלות פרעון להגשת ערעור (וקבע כי גם אם הוגש באיחור, ניתן להאריך מועד). בנוגע לייצוג החברה, נקבע כי דין ערעורה להימחק, מכיוון שהחברה לא הייתה מוסמכת להיות מיוצגת על ידי המערערים הנוספים. **3. תוצאה והשלכות:** * **קבלת הערעור:** בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. * **ביטול פסק דין קמא:** פסק דינו של בית משפט השלום בוטל. * **דחיית התביעה:** התביעה במלואה נדחתה. * **הוצאות:** לא נפסקו הוצאות לחובת המשיב, כמחווה של "לפנים משורת הדין", וזאת לאור קביעת בית משפט קמא כי "נזק מסוים כנראה ארע למושכר". * **משמעות:** פסק הדין מהווה תקדים חשוב בנוגע להוכחת נזק. הוא מלמד כי גם אם בית משפט קמא משוכנע כי נגרם נזק, אם שיעור הנזק אינו מוכח כנדרש, אין מקום לפסוק פיצוי על דרך האומדן, כאשר הוכחת הנזק הייתה אפשרית. הוא מדגיש את החשיבות של הצגת ראיות קונקרטיות ומדויקות להוכחת שיעור הנזק.