עפ"א 36931-01-19

תקציר

פסק הדין דן בעונשים על עבירות הקשורות לבנייה בלתי חוקית ושימוש בקרקע ללא היתר. תחילה על בית המשפט לקבוע מהו העונש המרבי המותר בחוק בגין העבירות שבוצעו, שבמקרה זה הוא קנס או מאסר כמפורט בסעיפים 61(ג) ו-204(א) ו-(ג) לחוק התכנון והבניה. לאחר מכן עובר הדיון לעיקרון לפיו יש להוכיח את אחריותו הפלילית של אדם מעבר לספק סביר, וכי על הנאשם לקבל הודעה מתאימה והזדמנות להגיב בדבר העונשים האפשריים. הקנס על כל עבירה מחולק עוד יותר, כאשר סעיף 204(א) נושא קנס של 75,300 ₪ וסעיף 204(ג) קנס של 29,200 ₪. בית המשפט מבהיר את הדרישות להטלת קנס יומי נוסף בגין המשך עבירות, הכוללות הודעה בכתב או ראיות להמשך השימוש לאחר ההרשעה, וקובע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק קנס נוסף כזה במקרה זה. עוד מודגש בגזר הדין כי מספר העבירות משפיע על חומרת העונש, כאשר הקנסות מחושבים בהתאם. מוכרת חומרתן של עבירות התכנון והבנייה, במיוחד כאשר הן נוגעות למטרות מסחריות או כלכליות, אך בית המשפט בוחן גם את נסיבותיו של כל מקרה. במקרה זה, בית המשפט מוצא כי הקנס שהטיל בית משפט קמא עמד בגבול העליון של טווח הענישה ולא שקל די הצורך את הודאת המערערים או את העובדה כי מדובר בעבירה הראשונה שלהם. לפיכך, הקנס לכל מערער מופחת ל-240,000 ₪ או 7 חודשי מאסר, שישולמו ב-20 תשלומים שווים. יתרת עונשו של בית משפט קמא, לרבות היטל הבנייה והיטל ההשבחה, נותרת על כנה.