ת"א 11134-11-12

תקציר

מדובר בחברת הלוואות, התובעת, שפתחה חשבון בנק אצל הנתבע, בנק הפועלים, באוקטובר 2012. הבנק סגר את החשבון מספר ימים לאחר מכן, בטענה כי מנהלו של התובע, אייל סיטקל, הסתיר מידע, מסר פרטים שגויים והעלה חשש לפעילות הלבנת הון אפשרית. התובע הכחיש טענות אלו ותבע את הבנק בגין סגירת חשבון שלא כדין, בבקשה למתן צו הצהרתי לפתיחת החשבון מחדש. בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פסק לטובת התובע. השופט, יונה עז-ג', קבע כי הבנק לא סיפק הצדקה סבירה לסגירת החשבון. עד הבנק, משה אלמליח, הודה כי ידיעתו על האירועים הייתה ממקור שני ולא הביא ראיות ממשיות לתמיכה בטענות הבנק. השופט אטז-ג' הגיע למסקנה כי סיטקל לא הטעה את הבנק בנוגע לפעילות החברה וכי הבנק לא ערך בדיקת נאותות מספקת טרם סגירת החשבון. בנוסף, הבנק לא הוכיח את טענותיו להתנהלות הונאה קודמת נגד סיטקל. בית המשפט הוציא צו הצהרתי, שקבע כי פעולות הבנק אינן חוקיות, והורה לבנק לאפשר לתובע לנהל את החשבון. כמו כן פסקה השופטת לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪. בפסק הדין הודגש כי הבנק עדיין יכול לעקוב אחר חוקיות פעילות החשבון ולסגור אותו אם הדבר מוצדק, אך החלטה זו חייבת להיות סבירה. הצו לא חייב את הבנק לספק שירותים נוספים מעבר לניהול חשבון בסיסי. התובע שמר לעצמו את הזכות להגיש תביעה כספית נפרדת.