תת"ע 13438-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה **תיק:** תת"ע 13438-12-25 מדינת ישראל נ' הלאלי **החלטה:** בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, השופטת עידית פלד **תאריך ההחלטה:** 11.02.2026 (כ"ד שבט תשפ"ו) **מבוא:** החלטה זו מתייחסת לבקשת נאשם (להלן: "המבקש") לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו ביום 14.01.2026. בית המשפט בוחן שתי חלופות עיקריות להצדקת ביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם: קיומה של הצדקה להיעדר הנאשם מהדיון, או קיומו של חשש לעיוות דין. **ניתוח משפטי:** **1. הצדקה להיעדר מהדיון:** * **העיקרון המשפטי:** לצורך ביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, יש להוכיח שהייתה הצדקה מוצדקת להיעדרו של הנאשם מהדיון. * **יישום בענייננו:** בית המשפט קבע, כי תנאי זה **אינו מתקיים** במקרה הנדון. * **אישור מסירה:** בית המשפט הסתמך על אישור מסירה שצורף לכתב האישום, המעיד כי ההזמנה לדין נמסרה ביום 07.09.2025 לידי הנמען הרשום, וכוללת את חתימתו. אישור זה נחשב כאינדיקציה ברורה לזימון המבקש לדיון. * **טענת "לא קיבלתי":** בית המשפט דחה את טענת המבקש כי לא קיבל את הזימון, כטענה בעלמא שלא גובתה בראיות. נקבע כי טענה כזו, ללא כל אסמכתא או ראיה סותרת, אינה מטילה ספק בדבר המסירה החוקית. * **הלכה פסוקה:** בית המשפט הפנה לפסיקות קודמות (עפ"ת (מחוזי חי') 27308-03-19 ומשה מתוק נ' מדינת ישראל; עפ"ת (מחוזי חיפה) 22443-05-21 ורביע נ' מדינת ישראל), המבססות את החזקה התקפה של מסירה חוקית בהתאם לאישור המסירה. * **אישור מחלה בדיעבד:** בית המשפט דחה גם את טענת המבקש בדבר הצגת אישור מחלה שהופק לאחר הדיון. נקבע כי אישור מחלה כזה, המתייחס בדיעבד למועד הדיון ללא פירוט המניעה הרפואית להתייצבות, אינו יכול להועיל לבטל את פסק הדין. הופנה לפסיקות בעניין (רע"פ 7709/13 ושמעון סאסי נ' מדינת ישראל; רע"פ 7122/07 וטהא חיר נ' מדינת ישראל). **2. חשש לעיוות דין:** * **העיקרון המשפטי:** על מנת לבטל פסק דין שניתן בהיעדר נאשם מחמת חשש לעיוות דין, על הנאשם להצביע על שיקולים כבדי משקל העשויים להוביל לשינוי תוצאות פסק הדין. לא די בטענה סתמית בדבר כפירה באישומים. * **יישום בענייננו:** בית המשפט קבע, כי גם תנאי זה **אינו מתקיים** במקרה הנדון. * **קו הגנה מבוסס:** הדרישה היא להצגת קו הגנה מבוסס, קונקרטי ובעל אחיזה בראיות. תצהיר לקוני או טענה כללית של "אינני אשם" אינם מספיקים. (הופנה לפסק דין עפ"ת (מחוזי חיפה) 45919-04-25 וחג'אג'רה נ' מדינת ישראל). * **העונש שהושת:** בית המשפט קבע כי העונש שהוטל (קנס המקור הקבוע בצד העבירה) אינו מהווה כשלעצמו עילה לחשש לעיוות דין. * **צבירת נקודות:** הטענה בדבר נזק בשל צבירת נקודות במשרד הרישוי נדחתה אף היא. בית המשפט הדגיש כי מדובר ב"שיקול של תועלת ולא בשיקול של עיוות דין". (הופנה לפסקי דין עפ"ת (מחוזי חיפה) 37191-10-21 ושרארי נ' מדינת ישראל; עפ"ת (מחוזי חיפה) 21418-12-15 וקויפמן נ' מדינת ישראל; עפ"ת (מחוזי חיפה) 74456-01-24 ואיאד ג'בארין נ' מדינת ישראל). הדבר אף מוגדר "מן המפורסמות, כי ניקוד ואמצעי תיקון אינם בבחינת עיוות דין." **3. סוף דבר:** * **הלכה משפטית:** "המבקש קיבל את יומו בבית המשפט והוא לא ניצל אותו מטעמים התלויים בו." * **החלטה:** לאור האמור, בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק הדין. * **עיכוב ביצוע:** עיכוב הביצוע שניתן בעבר בוטל. * **המשך הליך:** ההחלטה תימסר לצדדים. **חידושים משפטיים והדגשים:** * **חיזוק חזקת המסירה:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של אישור המסירה כראיה מכרעת לגבי זימון הנאשם לדין. הטענה הסתמית "לא קיבלתי" ללא ראיות מוצקות אינה יכולה לסתור חזקה זו. * **הבחנה בין "הצדקה להיעדר" ל"עיוות דין":** בית המשפט מפריד בצורה ברורה בין שני התנאים לביטול פסק דין בהיעדר. כל תנאי נבחן באופן עצמאי, ונדרש להוכיח כל אחד מהם בנפרד. * **סטנדרט ראייתי מחמיר להוכחת עיוות דין:** ההחלטה מבהירה כי דרישת ה"עיוות דין" מחייבת הצגת קו הגנה מהותי וקונקרטי, ולא רק כפירה כללית באישומים. * **הבהרה לגבי השלכות צבירת נקודות:** בית המשפט מבהיר חד משמעית כי צבירת נקודות במשרד הרישוי, גם אם היא תוצאה של פסק דין שניתן בהיעדר, אינה מהווה עילה לטענת עיוות דין, אלא שיקול תועלתי. * **עיקרון "יומו בבית המשפט":** הדגשת העיקרון כי נאשם אשר קיבל הזמנה כדין והוזמן לדין, אך לא התייצב מטעמים התלויים בו, איבד את יומו בבית המשפט, וקשה לו יהיה לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו. **סיכום:** החלטת בית המשפט משקפת גישה שמרנית יחסית בנוגע לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר נאשם. ההחלטה מדגישה את החשיבות של קיום הליכים תקינים, קבלת הזמנות כדין, והצורך להציג טיעונים מוצקים וראיות תומכות במקרה של בקשה לביטול פסק דין. בית המשפט אינו מקל ראש בחזקת המסירה, ודורש מנאשם המבקש לבטל פסק דין בהיעדרו להוכיח קיומה של אחת מהחלופות המנויות בחוק, תוך עמידה בסטנדרטים ראייתיים ובטיעוניים מחמירים.