רע"פ 10141/09

תקציר

פסק הדין עוסק בשלוש בקשות רשות ערעור, תוך התמקדות בחוקיותן של ראיות חפץ שהושגו מחיפושים בלתי חוקיים לכאורה, תוך התייחסות לפרשת יששכרוב בעניין פסילה שיפוטית. במקרה של בן חיים, חיפוש שבו נמצאה סכין נקבע על ידי בית משפט השלום כבלתי חוקי בשל היעדר חשד סביר והסכמה מדעת. מאוחר יותר ביטל בית המשפט המחוזי את הזיכוי, בטענה שהשפעת החיפוש הייתה מינימלית ולא זדונית. במקרה של ג'באלי, חיפוש בבית אמו של המבקש, שנעשה ללא צו אך בהסכמתה, אושר הן ברמת השלום והן ברמת המחוזי למרות טענות ההגנה בדבר תוקפה של ההסכמה. המקרה של עייש עסק באישום של החזקת סמים מחיפוש שנערך זמן קצר לאחר קבלת מידע מודיעיני, וחוקיות החיפוש הייתה שנויה במחלוקת. בית המשפט הגיע למסקנה כי הסכמות החיפוש בבן חיים ובג'באלי לא היו מיודעות, דבר שפגע בזכויות, ולכן ראיות אינן קבילות על בסיס עקרונות יששכרוב, מה שהוביל לקבלת הערעור וזיכויים. ערעורו של עייש נדחה מאחר שהחיפוש נקבע כחוקי בשל הביצוע בזמן בעקבות מידע מודיעיני. פסק הדין הדגיש כי הסכמה מדעת טעונה הבהרה מפורשת, וציין את הפוטנציאל של מדיניות שתנחה את המשטרה בקבלת הסכמה, תוך התייחסות לסוגיות חברתיות משמעותיות כמו אלימות בסכינים מבלי לפגוע בזכויות החוק.