בג"צ 6631/22

תקציר

העותרים הגישו עתירה בפני בית המשפט בבקשה לבטל הפקעות מקרקעין שביצע שר התחבורה על אדמותיהם או לחייב פיצויים לפני מסירת הקרקע לנתיבי ישראל בע"מ (נת"י). בעתירה נטען כי הם אפשרו לעיריית פתח תקווה להשתמש באדמותיהם לצורכי ציבור במשך עשרות שנים, על סמך הבטחה ממשלתית כי יפוצו, וכי הקרקע המדוברת עמדה במרכז המחלוקת בין העותר לעירייה בדבר פיצוי כולל בגין תפיסת אדמותיהם. עם זאת, בית המשפט מצא כי העותרת לא אפשרה למשיבים שהות מספקת לבחון את טענותיהם בטרם הגישו את העתירה. העותר פנה לנת"ע פעמיים לפני הגשת העתירה, פעם אחת בתחילת אוגוסט ופעם נוספת בתחילת ספטמבר, אך לא נתן להם זמן סביר להגיב. עוד ציין בית המשפט כי טענות העותרים נסובו סביב דרישתם לפיצוי בגין אדמתם, שהיא עניין הנמצא מחוץ לסמכותו של בית המשפט ומתאים יותר לבתי המשפט האזרחיים. משכך, העתירה נדחתה לאלתר בשל אי מיצוי כל ההליכים, והעותר חויב לשלם הוצאות בסך 3,000 ₪ לאוצר המדינה.