פר"ק 59344-01-12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חלוקת יתרת הכספים בקרן השכחה בעקבות הסדר נושים של חברה הנמצאת בהליכי חדלות פירעון. בית המשפט צריך להחליט אם יש לחלק את הכספים בין ארבעת האחים או רק בין שלושת בעלי השליטה לאחר ההסדר. נקודת המוצא לפרשנות, לשיטתו של בית המשפט, היא לשון הסדר הנושים, לפיה יש לחלק את הכספים בין כלל בעלי השליטה. בית המשפט בוחן גם את כוונת הצדדים בעת אישור ההסדר, וקובע כי כל ארבעת האחים היו זכאים לחלקם בקרן השיורית. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי פרשנות ההסדר צריכה להתחשב בעקרונות השוויון בין הנושים ובעדיפות מוחלטת בדיני חדלות הפירעון. מוזכר כי יש להצדיק כל סטייה מעקרון השוויון. מאחר שההסדר אינו מפרט כיצד על האחים לחלק את הכספים במקרה של חילוקי דעות, בית המשפט מפרש זאת על פי דיני החוזים הכלליים ומורה על חלוקה לפי שיעורי החזקת המניות של האחים בחברה טרם הנפקתה לציבור. בית המשפט מתייחס גם למספר טענות נוספות, לרבות בקשות לקיזוז והתחשבנות בנוגע להזרמת כספים לפני הקפאת החברה, וקובע כי מדובר בנושאים נפרדים שיש לטפל בהם מחוץ להליכי חדלות הפירעון. בקשה 155, המבקשת העדפה לסכומים מסוימים שהעביר נחום בשנת 2008, מתקבלת באופן חלקי, ונחום זכאי ל-500,000 ש"ח לפני חלוקת יתרת הכספים בין האחים. לבסוף, בית המשפט מתייחס לתביעות נוספות הקשורות לדמי פיקוח ואיגרת חוב, וקובע כי הן חסרות שחר. לסיכום, בית המשפט מורה לנאמנים להגיש דו"ח מפורט ומאשר את חלוקת יתרת הכספים בקופת הנשייה, תחילה לנחום עד 500,000 שקל ולאחר מכן שווה בשווה בין ארבעת האחים.