ת"א 17664/07

תקציר

בית המשפט קיבל בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב בסך 772,491 ₪ שנצבר בחשבון הבנק של הנתבעת מס' 1. הנתבעים 2 ו-3 הבטיחו את פירעון החוב. הנתבעים העלו שלוש טענות להגנה: ראשית, טענו כי הבנק גבה ריבית מופרזת על החשבון. עם זאת, נמצאו פגמים רבים בחוות דעת המומחה שהגישו הנתבעים לתמיכה בטענה זו, אשר לא הוסברו באופן משביע רצון. לפיכך, בקשת רשות להתגונן בנושא זה תאושר רק אם הנתבעים יפקידו בקופת בית המשפט ערבות בסך 25,000 ₪. שנית, הנתבעים טענו כי הבנק העמיד את האשראי בחשבון לפירעון מיידי וסירב להגדיל את מסגרת האשראי, מה שהביא לקריסת החברה. בית המשפט מצא כי הבנק לא היה מחויב להגדיל את מסגרת האשראי וכי הנתבעים לא הסדירו את החריגה מהמסגרת כאשר ביקשו זאת מהבנק. אמנם נמצא כי הבנק לא כיבד חלק מהשיקים למרות שהחשבון היה במסגרת האשראי, אך הנתבעים לא הגישו תביעה לקיזוז ולא כימתו את הנזקים שנגרמו כתוצאה מפעולות אלה. לפיכך, בקשת רשות להתגונן מהטענה כי אי כיבוד הצ'קים על ידי הבנק גרם לקריסת החברה מאושרת על תנאי, בכפוף להפקדה של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט. שלישית, הנתבעים טענו כי אולצו לחתום על הסכם הסדר חוב דרקוני עם הבנק. בית המשפט דחה טענה זו, שכן הלוואת הפשרה נועדה לסייע לנתבעים לפרוע חוב קיים ולא הייתה הגורם לחוב עצמו. אשר על כן, בקשת רשות להתגונן מטענה זו נדחית. סיכומו של דבר, ניתנת לנתבעים רשות להתגונן, אך רק אם יפקידו בקופת בית המשפט ערבויות בסך 25,000 ש"ח ו-50,000 ש"ח בגין הטיעון הראשון והשני, בהתאמה, עד ליום 18.2.2008. אם הערבויות לא יופקדו, הבקשה תידחה, והבנק יהיה זכאי לפסק דין כמתבקש בכתב התביעה.