ע"פ 3259/15

תקציר

פסק הדין מתייחס לבני זוג בהם הורשע הגבר, המערער, בביצוע עבירות מין ואלימות כלפי בת זוגו. בית משפט קמא ביסס את פסק דינו על האמון המלא שנתן בגרסתה של האישה לאירועים, שאוששה גם בראיות אחרות. עדותה של האישה נמצאה קפדנית ועקבית, בעוד שגרסתו של הגבר הייתה סותרת ולא אמינה. האיש ערער על פסק הדין, וחזר על הטענות שהעלה בבית המשפט קמא, אך ערכאת הערעור סירבה להתערב בממצאי העובדות והמהימנות של הערכאה הנמוכה יותר. עוד טען המערער כי תלונתה של בת זוגו שקרית, אך בית המשפט דחה טענה זו והדגיש כי התנהגותה של האישה עולה בקנה אחד עם זו של נפגעת עבירות מין ואלימות. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר סתירות בעדותה ובעדותה של האישה, ואישר את קביעתו של בית משפט קמא בדבר מהימנותה. זאת ועוד, אישר בית המשפט את העונש שהטיל בית משפט קמא, אשר כבר חרג לטובה מהעונש הרגיל בשל מצבו הרפואי של המערער. רוב השופטים הסכימו לדחות את הערעור, כאשר שופט אחד הביע דעה חולקת על גזר הדין. השופט מלצר וברון הסכימו עם ההחלטה.