ע"א 127/80

תקציר

בעניין מ.ע. 818/79 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כי המערערת, שהייתה נשואה למשיב מאז אפריל 1970, מחויבת לערער על פסק דין קודם ולשלם מזונות למשיב. המחלוקת המקורית נבעה מהקפדה של המערער על מנהגים דתיים מסוימים, שהובילו לסכסוכים עם המשיב. בית הדין הרבני הורה בעבר למערערת לתת למשיב גט, פסק דין שהמערערת לא קיימה במשך שבע שנים. המשיבה הגישה תביעה למזונות, ובית המשפט המחוזי, לאחר ששקל את השתכרות הצדדים, פסק לטובת המשיב ופסק לה מזונות חודשיים בסך 5,000 ל"י. המערערת ערערה על החלטה זו, וטענה כי יש להביא בחשבון את הכנסותיה של המשיבה מעבודתה כפקידת בנק בחישוב סכום המזונות. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מסכים עם שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי ומדגיש את סירובו הבלתי מוצדק של המערערת לקיים את פסק הדין לגירושין. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בנוגע לחישוב הכנסותיו העצמיות, וקבע כי נטל על עצמו התחייבויות כספיות שונות וקיבל הכנסה נוספת מהשכרת דירת בני הזוג. השופט שמגר, השופט בכור והשופט בייסקי הסכימו כי יש לדחות את הערעור, כאשר כל שופט מספק נימוקים משלו. השופטת שמגר והשופטת בייסקי ציינו כי הכנסתה של המשיבה מעבודתה אינה צריכה להיות גורם מכריע במקרה זה, מה גם שמעשיו של המערער מנעו מהמשיבה להינשא מחדש. בנוסף, הסכימו השופטים כי החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מזונות היא סבירה, וגם אם תישקל הכנסתו של המשיב, אין בה כדי לשנות את הסכום הנגבה. המערער חויב בהוצאות המשפט של המשיב, בסך של 15,000 ל"י.