ת"א 24636-04-14

תקציר

המחלוקת היא על השימוש בשטח משותף בבניין משותף בחיפה, הנקרא סטווין, הממוקם בין יחידות המסחר בקומת הקרקע לבין יחידות המגורים שמעליהן. בעלי היחידות המסחריות השתמשו באזור סתווין כהרחבה של עסקיהם, ובעלת אחת מיחידות הדיור, עטיה, תבעה להשיב לעצמה את הרכוש המשותף ולמנוע מהעסקים שימוש בלתי חוקי בשטח לדעתה. הנתבעים טענו כי השתמע להם היתר להשתמש בשטח וכי עטיה לא התנגד עד שנת 2011. בית המשפט קבע כי לנתבעים אין זכות לשימוש בלעדי בשטח סתווין שכן הוא בבעלות משותפת של כל בעלי הדירות בבניין. ההיתר המשתמע שנטען על ידי הנתבעים בוטל בשנת 2011 כאשר עטיה דרש את פתיחת השטח. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים הפרו את חוקי התכנון והבנייה בכך שביצעו שינויים בנכס ללא היתר ולא עמדו בצווים להשבת החצר המשותפת למצבה הקודם. עם זאת, השופט לא קיבל את כל דרישותיו של עטיה. בית המשפט הורה לנתבעים לפנות את שטח סתווין ולהרוס את כל המבנים שנבנו בו, אלא אם כן הכשירו את השימוש שלהם בשטח באמצעות תיקון צו הבית המשותף באמצעות המפקח על הבתים המשותפים ומילוי דרישות הוועדה המחוזית עד מאי 2018. עוד קבע השופט כי לנתבעים זכות להפעיל בית קפה ביחידה המסחרית, במגבלות מסוימות, שכן תכנית המתאר לאזור אפשרה הפעלת בתי קפה בקומת הקרקע. בנוסף, בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לעטיה 15,963 שקל, המייצגים את חלקה בדמי השימוש היחסיים באזור סתוין, וכן אגרות משפט, הוצאות חוות דעת מומחה ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 36,399 שקל. השופטת מתחה ביקורת על היחסים העכורים בין הצדדים ועל חוסר יכולתם לפתור את הסכסוך בצורה ידידותית. ההחלטה ניתנה ביום 28.8.17, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום.